אתמול החליטה הממשלה להסמיך את הרשויות המקומיות לחייב ארנונה כפולה על דירות ריקות, שאינן בשימוש מעל תשעה חודשים. זו החלטה מבורכת לכל הדעות. בכתבה בדהמארקר (http://tinyurl.com/baitnatush) הוצגו נתונים כי בחיפה ישנן מעל ל- 3400 יחידות ריקות. חיפה היא העיר עם המלאי השני בגודלו אחרי ירושלים. במקום לבחון כיצד ניתן לקדם את השכונות הנחשלות שבהן נמצא מלאי הדירות הריקות, עיריית חיפה מתכחשת לנתונים שהוצגו ע"י הממשלה. החלטה זו היא הזדמנות להביא לשינוי בעיר, הזדמנות אותה עיריית חיפה, כרגע, אינה רואה. יש לנצל את שעת הכושר והפוטנציאל הגדול, מכיוון שבמציאות חדשה זו ניתן לקדם בחיפה דיור בכלל, ודיור בר-השגה בפרט.יש להבדיל בין שתי תופעות שונות: דירות ריקות (בתים שאינם ראויים למגורים, לרוב חלונות אטומים – תופעה שקיימת למכביר בחיפה) ובין דירות רפאים (בתים יוקרתיים המאכלסים דירות נופש, תופעה שקיימת בתל-אביב ובירושלים). בתל-אביב ובעיקר בירושלים קיים מלאי דירות עצום של משקיעים זרים מחו"ל שבחרו להחזיק יחידת נופש לחגים ולחופשות, המאוישות ימים בודדים בשנה. הם יוצרים תופעה של 'שכונות רפאים' – בניינים ורחובות שלמים ריקים מתושבים משך מרבית מחודשי השנה. הדיירים שם אמנם משלמים מיסים מלאים, אך יוצרים סביבות עירוניות לא רצויות ולא נעימות בעיקר בלילות וסופי שבוע עבור התושבים הקבועים.

בחיפה ישנן דירות ריקות רבות הנמצאות בבעלות פרטית, חלקן בבעלות של יזמים גדולים (גם חיפאיים). לפני כשנה ראיתי נתון שהגיע ממתכנני משרד הפנים כי קיימות מעל 10,000 דירות רק באיזור העיר התחתית – בין אם דירות קיימות שצריכות שיקום על מנת להיות ראויות למגורי אדם ובין אם דירות פוטנציאליות, קרי מגרשים ריקים או כמעט ריקים שעליהם ניתן לבנות מגורים ראויים. רק העיר התחתית, בשטחה, יכולה לאכלס שכונה עצומה של עשרות אלפי תושבים. אבל לשם כך יש להפוך את האיזור לשכונה הנותנת שירותים לתושבים – שירותי חינוך, קהילה, מסחר שכונתי, שטחים ציבוריים נאותים וכד'. כל עוד מתחם זה לא יציע תנאי חיים טובים עבור התושבים שחיים שם היום מחוסר ברירה (כי אין באפשרותם לצאת מהמקום) ועבור תושבים פוטנציאליים- אלה לא יראו את האיזור כמקום הראוי למחיה. במצב כזה, תושבים חדשים לא יכנסו וותיקים יעשו הכל כדי לברוח.

האבסורד הגדול הוא שעיריית חיפה מתעלמת מן הדירות הריקות מחד, ומעודדת בנייה חדשה של דירות רפאים מאידך. מדובר בתהליך יחסית פשוט מצידה, שפוטר אותה מטיפול בתושבים הותיקים ובצרכים הקהילתיים שלהם. הרי יותר פשוט להביא יזמים חיצוניים שיבנו דירות נופש, מאשר לחזק קהילות מוחלשות ולהקים תשתיות ציבוריות חינוכיות וקהילתיות עבורן. כך קורה שבעיר התחתית קיים מלאי יחידות ריקות, ומאידך, בבת-גלים מקדמת עיריית חיפה את תופעת 'דירות הרפאים' בהשתלטות יזמים חיצוניים לשם בניית בתי מגורים עם דירות קטנות המיועדות לשרת כדירות נופש. מיותר לציין שתופעה כזו לא תשפיע לטובה על התושבים הותיקים שחיים במקום, ורק תקצין את הפערים בינם לבין האורחים לרגע.

אני מברכת על החלטתה של ממשלת ישראל ותמהה על תגובתה של העירייה. אני מתכוונת להציע למועצת העיר בישיבה הקרובה לנצל את ההחלטה הממשלתית כדי לקדם בחיפה פרוייקטים של דיור בר-השגה במסגרת תהליכי ההתחדשות העירונית. יש לחזק את הקהילות הקיימות ולעודד בנייה של קהילות חדשות אמיתיות והטרוגניות, ולא רק מהמעמד הגבוה. ממשלת ישראל יצרה הזדמנות שאסור לפספס. הכי קל להתכחש לבעיה. הכי הנכון הוא להתמודד איתה לטובת העיר.