Urban Acupuncture /photo by nightlybuilt.org

תוכנית המתאר החדשה של חיפה פתוחה כעת לעיונכם, קראו וחישבו איתנו איך אפשר לשפר אותה.

קבצי תוכנית המתאר החדשה של חיפה הועלו לאתר "חיים בחיפה" בפורמט ידידותי ונגיש. קראו וחישבו איתנו איך אפשר לשפר אותה.

במסגרת קמפיין שיתוף ציבור ראשון מסוגו בארץ, תנועת "חיים בחיפה" מעלה לאינטרנט את עיקרי תוכנית המתאר חפ/2000, שהוגשה לעיון הציבור במרץ 2014. התוכנית מוגשת בפורמט ידידותי יותר למשתמש מהמקור באתר משרד הפנים ובצירוף דברי הסבר לציבור הרחב.

לצפייה בקבצי התכניות לחצו כאן

 

תכנית המתאר המדוברת היא במעמד של תכנית מתאר מקומית (ראו הסבר מטה). שטחה כולל כמעט 69 אלף דונם, והיא עומדת להשפיע על נכסיהם וחייהם של כרבע עד חצי מליון תושבים באופן ישיר, ועל אורח חייהם ופוטנציאל הפרנסה של כמליון תושבים ויותר.

הגשת תוכנית המתאר היא הזדמנות נדירה וייחודית להשפיע על תכנון העיר חיפה. זו התוכנית הכוללת הראשונה ששורטטה לעיר מאז תקופת המנדט הבריטי, ויש בכוחה להשפיע על עתיד העיר בעוד עשורים רבים. ברגע שתאושר התוכנית, קשה יהיה לשנות אותה או לבטלה.

מעיון ראשוני של מומחים בתנועת "חיים בחיפה", אנחנו רואים שזוהי תוכנית ללא חזון, בבחינת "מה שהיה הוא שיהיה". אם תאושר התוכנית ככתבה וכלשונה, אנחנו צופים שחיפה תמשיך לדשדש במקום כעיר מזוהמת ומנומנמת, אשר אינה מיטיבה עם תושביה.

יש מקום רב לשפר את התוכנית, והזמן להציע שינויים הוא עכשיו.

נכון להיום, לצערנו, יש לציבור רק מספר שבועות, עד תחילת חודש יוני, על מנת להגיש התנגדויות לתוכנית המתאר. בימים אלו אנו נערכים לקראת בקשה לדחיית מועד הגשת מכתבי ההתנגדויות על מנת שהציבור יספיק להתארגן וישמיע את טענותיו ודעותיו.

תנועת  "חיים בחיפה" מזמינה את הציבור להשתתף איתנו בקריאה ביקורתית של התוכנית, הגשת התנגדויות לחלקים הבעייתיים בה, וגיבוש חלופות תכנוניות יצירתיות שיקדמו את העתיד של חיפה כעיר שיהיה טוב לחיות בה גם בעוד שנות דור. מטרתנו להנגיש את המידע עבור הציבור ולסייע לתושבי העיר להשפיע.

כיתבו לנו על מנת לקבל עדכונים נוספים והזמנות למפגשי תושבים

לעוד פירסומים בנושא פרויקט "משפיעים על תכנית המתאר"

רקע: סוגי תכניות מתאר

כדי להסדיר את השימושים של כל הקרקעות המצויות במדינת ישראל באופן מושכל, קבע החוק שיש לתכנן כל איזור וכל פיסת קרקע בארץ, בשלוש רמות:

1. הרמה העליונה – 'תכנית מתאר ארצית'(תמ"א), המסדירה נושאים מהותיים, כמו למשל תכנית מתאר ארצית מס' 3 לדרכים, תמ"א 8 לגנים לאומיים ושמורות טבע, תמ"א 12 לתיירות ונופש, תמ"א 16 לסילוק אשפה, תמ"א 18 תחנות תדלוק, תמ"א 19 לבתי עלמין ועוד. תכנית מתאר ארצית יכולה גם להסדיר איזור מסוים, כמו למשל תמ"א 30 העוסקת רק במפרץ חיפה.

2. ברמת הביניים נמצאת 'תכנית מתאר מחוזית' (תמ"מ), המתייחסת לאיזורים עירוניים נרחבים. תכניות התמ"מ כפופות לתכניות המתאר הארציות. התכנית הרלוונטית לחיפה היא תמ"מ 6 – תכנית מתאר מחוזית למחוז חיפה, והיא מכילה את השטח שבין חדרה לעכו.

3. לבסוף, ברמה הנמוכה ביותר נמצאת 'תכנית בניין עיר' (תב"ע). תכנית זו מסדירה את הקרקע בשטח נתון כלשהו. תכנית כזו יכולה לעסוק במגרש אחד של כמה מאות מטרים רבועים, ויכולה להסדיר שטח של עיר שלמה, כמו חיפה.

כאמור, תוכנית המתאר החדשה לעיר חיפה היא מסוג "תוכנית בניין עיר" (תב"ע), והיא עשויה להיות כפופה לתוכניות אחרות ברמה הארצית והמקומית.

מבנה תוכנית המתאר

תכנית המתאר מורכבת משלושה סוגי מסמכים:

א. תשריט – מסמך גרפי משורטט הכולל מפה עדכנית של המצב הקיים ברקע, ועליה חלוקת הקרקע ליחידות הצבועות בגוונים שונים – המסמלים "שימושי קרקע" כגון מגורים, מסחר, תעשייה, ולפעמים גם שימושים מעורבים.

ב. הוראות (ידוע גם בשמו 'תקנון') – מסמך משפטי המפרט באופן מילולי את התכנית וכולל את הפרקים הבאים:

  1. דברי הסבר והצגת החזון;
  2. עיקרי התכנית (תקציר מנהלים);
  3. זיהוי וסיווג התכנית (תעודת זהות);
  4. יחס בין התכנית ותכניות קודמות – מציגה לאילו תוכניות קודמות התוכנית החדשה כפופה, ואילו תוכניות כפופות לתוכנית הנוכחית.
  5. פרטי המסמכים ואנשי המקצוע – אנשי המקצוע הם הזרוע המבצעת של דרישות המגיעות ממוסדות התכנון והממשל, ומהשפעות של אינטרסים רבים במרחב. ישנה חשיבות גדולה לרקע שלהם, להכשרה שלהם, לקשרים ההיסטוריים שלהם עם גופים אינטרסנטים כאלה ואחרים, וכמובן – לנכונות שלהם לדבר עם הציבור ולהסביר את מניעיהם.
  6. מטרת התכנית ועיקרי ההוראות שלה – זיהוי הבעיות והפתרונות שהתכנית מבקשת להסדיר.
  7. נתונים כמותיים – שטחים וחישובים (מאפשר למשל לבחון את החלוקה הכמותית בין שטחים המיועדים למגורים לעומת שטחים פתוחים ירוקים, בין כמות השטח המיועדת לתעשייה לעומת שטח שמיועד לשכונות וכד').
  8. פירוט ייעודי הקרקע – כל צבע וצבע בתשריט מקבל פירוט מה יכול להיכלל בו ומה לא.
  9. הנחיות למתחמי תכנון והוראות ספציפיות למתחמים – סה"כ כשישה מתחמים המסומנים בנספח מס' 2, "מתחמי תכנון", והוא נספח מחייב.

ג. נספחים – תשריטים גרפיים בנושאים שונים. לחפ'/2000 ישנם כעשרה נספחים – נספח נופי (ושטחים ירוקים), גובה הבניה, מתחמי סיכון, שימור, נספח תחבורה ועוד.

יש הבדל בין נספח מחייב לבין נספח מנחה. נספחים מחייבים הם בעלי מעמד סטטוטורי. נספחים מנחים מכוונים את המדיניות, אבל ניתן במקרים רבים להתעלם מהם ואף לעבור על ההנחיות שלהם.

מה חשוב לחפש בתוכנית המתאר?

כל פרט ופרט בתוכנית המתאר חשוב. כל היבט בתוכנית צריך להיקרא באופן ביקורתי, תוך שאנחנו שואלים את עצמנו: מה ההשלכות של נוסח התוכנית על חיינו לטווח הארוך? האם התוכנית מיטיבה עם התושבים או שניתן לשפר אותה?

כך למשל, להלן שני היבטים בתוכנית שזיהינו במהלך העיון הראשוני כטעונים שיפור:

היחס בין התוכנית לתוכניות קודמות – ככל שהתוכנית המוגשת כפופה לפחות ופחות תוכניות קודמות, שכוללות הגנות שונות על הציבור, כך היא יכולה להפוך לחזקה, משפיעה ואף הרסנית יותר. עזרו לנו למצוא את התוכניות שיכולות להגן על הציבור, ולא נכללו בחלק זה של התוכנית.

נספחים מחייבים ולא מחייבים – שימו לב שנספח הנוף של חפ'/2000 הוא רק מסמך מנחה. מכיוון שזה המסמך היחידי העוסק בשימור השטחים הפתוחים, הואדיות וערכי הטבע בעיר – המשמעות של מעמד זה יכול להיות קשה. עזרו לנו לחפש נספחים נוספים שיש מקום להפוך אותם למחייבים.

מה אנחנו חושבים על תוכנית המתאר?

מלימוד ראשוני של תכנית המתאר חיפה, היא בעיקר מסדירה את התהליכים שכבר מתרחשים בה מזה כמה עשורים, בבחינת "מה שהיה הוא שיהיה".

אנו לא רואים בה חזון המכיל 'חלומות' גדולים לעיר כמו פארק מטרופוליני רחב ממדים (בסגנון פארק הירקון, גני יהושע או ה'סנטרל פארק' בניו-יורק),

אנו לא רואים בה חזון המכיל חשיבה מחודשת ויצירתית על רחובות המדרגות שחיפה משופעת בהם.

אנו לא רואים בה התייחסות לשבילי אופניים או מרינה.

אנו לא רואים בה חזון המכיל חשיבה מתקדמת על מערכת של תחבורה ציבורית שתהפוך את חיפה לתפקד כמו כל הערים שאנחנו כה מעריצים באירופה.

אנו לא רואים בתכנית המתאר הנוכחית סימנים כי המרכז ההיסטורי של חיפה יהפוך להיות עיר שוקקת כמו מרכזי ערים היסטוריות אהובות בעולם,

אנו גם לא רואים בה סימנים לחשיבה חברתית כיצד פרנסי העיר ורשויות התכנון והממשלה מתכוונים לשדרג את השכונות המוחלשות, לחזק את המעמד הסוציו-אקונומי הנמוך, להקצות שטחים לצרכים משתנים של סקטורים בחברה, ולדאוג שחיפה תהפוך להיות עיר של קיום משותף ערבי-יהודי אמיתי. אנחנו לא רואים התייחסות להרבה בעיות בעיר שנראה כי הן נעלמו מן העין של מתכנני התכנית.

אז מה כן?

קראו כאן את חלום הפלאקה, של חברת מועצת העיר, ד"ר עינת קליש רותם

קראו את החזון של "חיים בחיפה"

מזמינים אתכם להצטרף אלינו, להשפיע ולצרף חלומות נוספים:

תמונת הנושא לקוחה מתוך: Urban Acupuncture / photo by nightlybuilt.org

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s