חלום הפלאקה, ייבוא ישיר מאתונה לחיפה. למה לא?!

ד"ר עינת קליש רותם: תכנית המתאר של חיפה שהופקדה לפני חודש היא אפורה ונטולת מעוף, מעולם לא התביישתי לומר זאת בפה מלא. על כך אומרים לי: "לא חוכמה לומר רק 'מה לא', אימרי 'מה כן'". אז הנה, קבלו 'מה כן'.

הצטרפו אלינו לקבלת עדכונים והזמנות למפגשי תושבים בנושא תכנית המתאר

קראו עוד קמפיין החשיפה ושיתוף הציבור של תכנית המתאר חפ/2000 אותו מובילה תנועת 'חיים בחיפה'.

שנים רבות שאני אוספת חלומות עבור חיפה, מצרף שהולך ומתרחב עם הזמן. לאחרונה התווספו אליהם כמה רכישות מעניינות – חלומות של חברי לתנועה שהקימו איתי את 'חיים בחיפה'. המכנה המשותף שלנו הוא, ללא ספק, ההתעקשות לראות מעבר לעולם האפרורי והפרגמטי המהדהד בכל הזדמנות "כי ככה זה". במסגרת פעילותי הציבורית מצאתי את עצמי מתארת לתושבים את החלומות שלנו לחיפה, ושומעת מנגד שני טיעונים נחרצים שחזרו על עצמם בלי סוף: "אין מה לעשות. כך היתה חיפה וכך היא תישאר", וכמובן הניגון הישן: "אבל חיפה בנויה על טופוגרפיה הררית. אין ערים שוקקות שבנויות על הר".

עם טיעונים נחרצים שיוצאים מפיהם של חיפאים מבטן ומלידה קשה להתמודד, זה מסובך בערך כמו להפריך אקסיומות. תושבי חיפה חזקים מאד בעסקי האקסיומות, הם בנו אותם משך שנים רבות והיום כבר קשה לנהל עליהם משא ומתן. יחד עם זאת, העקשנות מגיעה גם מצידנו, ואנחנו לא מתכוונים לוותר. את הניגון הישן "כי ככה זה" אנחנו מתכוונים להחליף בניגון חדש "בעצם, למה לא?!" כדברי ג'ורג' ברנרד שאו (ואחריו גם רוברט קנדי) – "אתה רואה דברים ושואל 'למה?' אני חולם על דברים שעוד לא היו ושואל 'למה לא?!'".

לא רק שמורדות של הר יכולים לאכלס עיר שוקקת – המורדות הם הם שיוצרים את ההזדמנות להפוך עיר להיות מיוחדת, שונה ומרגשת! מסוג תכונות ה- DNA של עיר שאותן אי אפשר להמציא וגם לא לייצר. או שזה קיים או שזה איננו, וזו מתנת האל לעיר. חיפה ניחנה בשילוב של יופי עוצר נשימה מכל נקודה ונקודה בעיר, ורק בזכות המורדות: צבע כחול של ים ממנו לעולם אין שובע, בריזה ים תיכונית משכרת, שריקות מרגיעות של רוח מלטפת מחטי עץ אורן, ארכיטקטורה היסטורית נדירה, ציוצי ציפורים, וכתם תכלת ענק הממסגר עננים משתנים ללא הרף.

אז עכשיו דמיינו בתוך היופי הזה סימטאות ים-תיכוניות מלאות במדרגות ציוריות עם מקומות ישיבה, רחבות למפגש, אומנות, קפה, מיצי פרי, מוחיטו, אוכל משובח והרבה צבע. כמה מרענן! איפה יש בישראל עוד עיר עם כזה DNA? המדרונות של חיפה, המורדות, הטראסות, המרפסות, רחובות המדרגות– כל תוצרי הטופוגרפיה (!!)  – הם לא החולשה של חיפה אלא דווקא החוזקה שלה, התכונה הפיזיולוגית שיכולה להפוך אותה לעיר תיירות חשובה בארץ, וללא מתחרות. בניה של עשרות בתי מלון לא תהפוך את חיפה לעיר תיירות; בתי מלון סתמיים אפשר לבנות בכל מקום. רק השקעה ב-DNA המיוחד של העיר הוא שייצר כאן חיים מעניינים ומיוחדים, וזה יעשה את כל ההבדל. המלונות יגיעו אחר כך.

כמו בפלאקה באתונה.

הנה דוגמא מרתקת, ואולי הכי רלוונטית בעולם לחיפה, לניצול יצירתי ומרגש של סביבות עירוניות הבנויות על מורדות של הר. מדובר בשכונה היסטורית עתיקה הממוקמת על המורדות הצפוניים של האקרופוליס, אותו הר מפורסם של מקדשי אלים יווניים מהעת העתיקה. השכונה מכילה סמטאות וארכיטקטורה נאוקלאסית, בנויה על איזור המגורים של אתונה העתיקה, בקרבת הריסות האגורה. היא ידועה בשמה "שכונת האלים" בגלל קרבתה לאקרופוליס ואתריה הארכיאולוגים הרבים, ועל כן מבקרים בה כיום מאות אלפי תיירים בשנה. בגלל יחודה, שכונה זו נתונה לחוקי בניה ופיתוח נוקשים, היחידה שבה כל התשתיות עוברות מתחת לפני השטח (מים, ביוב, חשמל, כבלים וכד'). מקום זה בעל ייחודיות ויופי כה משמעותיים, שהוא כיכב בסרטים יוניים לא מעטים.

הפלאקה. צילום:flickr

נכון, אין לנו את האקרופוליס על הר הכרמל, ואפילו לא ארכיאולוגיה מרגשת. ואין כאן כל כוונה להתחרות עם אתונה ועם ההיסטוריה המפוארת שלה. אבל כן יש מקום להשוואה ולהשראה – שכונה מול שכונה. פלאקה מול הדר. מורדות מול מורדות. פינות חמד מול הזנחה. עיר מרגשת מול עיר מנוונת.

הפלאקה. צלם: נחשון צוק

הפלאקה. צלם: נחשון צוק

בפרויקט הגמר של לימודיי לתואר הראשון בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון בחרתי לעסוק בחיבור שבין הדר והעיר התחתית. מהנמל (בדמיוני הוא נפתח, אלא מה?!), דרך בית המכס, מוסדות הממשלה, כיכר בית המשפט (אותה ראיתי שונה לגמרי בעיני רוחי), דרגנועים שעולים דרך סימטאות ואדי סאליב עד לגן הזכרון, לכיכר העירייה (שגם הוא עבר תחת שרביטי שינוי מן היסוד והפך לכיכר שוקקת, כמובן), ועוד דרגנועים שממשיכים לטכניון הישן, ממשיכים דרך רחוב בלפור (שהוא התלול ביותר מבין רחובות חיפה), דרך הריאלי, רחובות מסדה-הלל, ומגיעים עד ללב רחובות הדר הכרמל. החלום הזה נולד אצלי בשנת 1994. מאז עברו עשרים שנה. כבר אז ידעתי שיש דרגנועים פשוטים שיכולים לחבר רחובות ולגשר על מדרונות, כי ראיתי כאלה בטיולים רבים בעולם. כבר אז הם היו מיושנים! טכנולוגיה פשוטה, זולה, זמינה. בכל קניון ישנם דרגנועים, אז איך זה שבמקום הכי חשוב של העיר אין? למה לא?!?

ברצלונה משופעת בדרגנועים חשמליים, בדרך לפארק גואל, ולעוד מקומות אחרים בעיר. טכנולוגיה זו אפשר למצוא גם בפורטוגל, איטליה, סינגפור, שוויץ, מדלין קולומביה, ובערים רבות בבספרד–

ברצלונה. צילום: flickr

בשנת 1993 בנו בהונג קונג את מערכת הדרגנועים הארוכה בעולם. אורכה מעל 800 מטרים, והיא מגשרת על פני הפרשי גובה של 135 מטרים (45 קומות!). האם ביקרתם אי פעם בקניון מכובד או בשדה תעופה שלא היו בו דרגנועים? מדובר במנגנונים מכניים פשוטים וזולים העמידים בתנאי מזג אויר שונים, ודורשים רק קירוי קל מעליהם על מנת לאפשר את שימושם לאורך כל ימות השנה. אפשר לומר שהונג קונג היא עיר 'די' שוקקת למרות שהיא בנויה בחלקה על מורדות. אני לוקחת את הסיכון לשמוע שוב ספקות: "אי אפשר להשוות את חיפה והונג קונג". בעצם, למה לא?!?

רחוב shelley במרכז הונג-קונג. צילום: flickr

 

רחוב shelley מרכז הונג קונג. צילום: flickr

האמת היא שהחלום שלי די מיושן. קבלו שידרוג עכשווי לחלום המכני שפועל כבר משנת 1993 ב- Trondheim שבנורבגיה: מעליות לאופניים ועגלות עבור אנשים שצריכים עזרה ודחיפה במעלה ההר. מדובר על חריץ דק שקוע במדרכה שבתוכו נוסעת רגלית עליה נשענים  והיא כבר דוחפת למעלה – כנסו ללינק ותיהנו

והסרטון הזה הוא חובה. להתמוגג! – כנסו ללינק

מערכת מכנית פשוטה להעלות רוכבי אופניים ועגלות במעלה ההר בטרונדהיים נורווגיה. צילום:flickr

מיושן? אין לכם מושג עד כמה! יסודות המערכת הזו הומצאו הרבה קודם, הרבה הרבה קודם. הקו הראשון של המערכת – נבנה בשנת 1873 בסן-פרנסיסקו ברחוב Clay Street Hill Railroad על פי המצאתו של אנדרו סמית הולידי. ההצלחה הגדולה אומצה על ידי חברות אחרות בסן פרנסיסקו ומחוצה לה. כיום פועלת מערכת של קרונות רכבל בסן-פרנסיסקו המהווה מערכת תחבורה ציבורית, אטרקציה תיירותית ואחד מסמליה של העיר. למרות הביקורות הרבות על חוסר כדאיותה הכלכלית של מערכת זו ועל עלותה שמגיעה מכספי ציבור, ידוע לכל כי היא אחד הגורמים שהפכו את סן פרנסיסקו להיות עיר תיירות אטרקטיבית.

קרונות רכבל בסן-פרנסיסקו. צילום: וויקימדיה

חיפה התברכה בעשרות רבות של רחובות משופעים וסימטאות מדורגות. לאחרונה נחשפנו לפירסומים של מסלול 1000 המדרגות ושל מירוץ המדרגות השנתי, אבל במציאות מצב המדרגות בחיפה הוא קשה ומוזנח, גרמי מדרגות רבים נמצאים במצב של קריסה וכך אנו עלולים לאבד פוטנציאל תיירותי נדיר.

כשאני מדברת על החלומות שלי (שלנו) לחיפה, אני לא יכולה להתעלם מהגנים המיוחדים שיש לעיר הזו, כי החלומות נולדו בזכותם. אם אנחנו רוצים לראות את חיפה פורחת, עלינו להתייחס ברגישות ל- DNA שלה.  בחודש שעבר, לקראת ההפקדה של תכנית המתאר, פורסמו כמה כתבות בתקשורת הארצית בו צוטטו ראש עיריית חיפה ומהנדס העיר שלה אומרים כי תכנית המתאר תקרב את חיפה להיות תל-אביב. כמה להיטות לייצר כותרות ולעשות רושם! כמה פתטי!! חבל ששני אלה לא מבינים כי המאמץ להפוך את חיפה לתל-אביב משמעו הרס הגנום המקומי, יצירת "עוד" עיר גנרית, more of the same, שעמום גדול וחוסר ייחודיות.

דמיינו את מעלות הנביאים הנמצאות ליד ביי קלאב, מהן יורדים לעיר התחתית. במקום שהן תהיינה הרוסות, יכולות להיות שם טברנות קטנות הצופות לנמל, אפופות בכל הקסם של האזור הים והמזרח תיכוני היחודי לנו. המדרגות המוזנחות ברחובות יוסף, פבזנר וירושלים תובלנה להתרחשויות בילוי ותרבות בגלל שהן רחבות, ונוח ללכת בהן. לאורך המדרגות המתחברות אל השוק יכולות לצוץ טברנות קטנות עם תוצרת טריה ישירות מהשוק. חישבו כמה עשרות אלפי תושבים יוכלו לרדת ברגליים או באופניים משכונות ההר, כי לא תהייה להם בעיה אחר כך לחזור הביתה באמצעות מתקן פשוט, ממש כמו זה בנורווגיה, או באמצעות דרגנועים. חישבו על ההורים עם עגלות הילדים שיתגוררו בהדר ויוכלו לטייל עם ילדיהם בגנים הנמצאים ליד בניין העירייה, או בעיר עצמה, כי יהיה פשוט לחזור הביתה. חישבו על כל בעלי צרכי הנגישות המיוחדים שיחזרו להיות חלק פעיל ועצמאי מהתושבים המבלים בחוצות העיר, ועל התיירים שבקלות יעברו ממקום למקום ללא צורך בעוד רכב שכור. הם יתערבבו בתושבי העיר וייצרו מפגשים נפלאים, נחלתה של כל עיר תיירות. יצירת הזדמנויות למפגשים ופישוט הניידות – זה הכל! אפשרות לרדת, אפשרות לעלות, אפשרות להתנייד במרחב בלי להזיע, בלי לחשוב פעמיים, בלי לדאוג ובלי להתנשף. זו הדרך הנכונה להביא לפריחה של תעשיית התיירות המקומית, ולא המאמצים המלאכותיים והאובססיביים בהם אנו נתקלים היום לבנות עוד ועוד בתי מלון, בו בזמן שמרחב העיר עצמה הוא דל ומשעמם.

תמיד ראיתי את חיפה כאישה יפיפיה שכבר שנים אינה מאמינה בעצמה. מוזנחת, שפופה, עייפה. במקום להפוך אותה להיות מישהי אחרת, היא רק צריכה שיחזרו לאהוב אותה. אז יחזור לה הסומק ללחיים ושמחת החיים תפרוץ ממנה בטבעיות. בתוספת של שמלת קיץ חדשה וצבעונית, היא תתחיל להוציא לכולם את העיניים.

*מוקדש לנחשון באהבה

הצטרפו אלינו לקבלת עדכונים והזמנות למפגשי תושבים בנושא תכנית המתאר

קראו עוד קמפיין החשיפה ושיתוף הציבור של תכנית המתאר חפ/2000 אותו מובילה תנועת 'חיים בחיפה'.

תגובה אחת בנושא “חלום הפלאקה, ייבוא ישיר מאתונה לחיפה. למה לא?!”

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s