אם לא יקרה שינוי גדול, מדינת ישראל תפספס את העיר חיפה.

מעובד על פי מאמרה של ד"ר עינת קליש-רותם ב"חברה, כתב עת סוציאל-דמוקרטי".

תושבי חיפה עומדים לאבד את הדור הצעיר המחפש את עתידו אי שם במרכז הארץ או ביישובים נוחים וזולים יותר בסביבה. הם עומדים לאבד את עירם ואת בריאותם בגלל כמה בעלי ממון שהשתלטו על אחד המרחבים החשובים הארץ – מפרץ חיפה. אולי אין הוא נמצא בשדה הראייה של כל התושבים, אבל נמצא גם נמצא בשדה הנשימה, השיעולים והאסטמה של כולם.

ממשלת ישראל מאבדת את חיפה משום שמבחינתה היא קודם כל מרחב של תשתיות לאומיות עתירות הון, ורק אחר כך המקום שחיים בו בני ובנות אדם.

חיפה נמצאת כעת בצומת דרכים היסטורית: כעיר תעשייה קלאסית של תחילת המאה ה-20, עליה להגדיר מחדש בדחיפות את זהותה הכלכלית והסביבתית, כאשר תעשיות כימיות ופטרוכימיות גדלות ומתעצמות בקרבה. למרות צו השעה, היא עדיין לא התעוררה לעשות זאת.

על חיפה לבחור את דרכה: האם להישאר עם הירושות שקיבלה כעיר תעשייה כבדה או לשנות את גורלה? האם להניח לכוחות השוק והמדינה לעשות בה כבשלהם, או להתערב?

 

יש לנו ממי ללמוד

כדי להכניס את חיפה לתהליך של התחדשות עירונית בריאה וטובה, לא צריך להמציא את הגלגל. קוריטיבה, בירת מדינת פרנה שבברזיל, היא אחת הערים האפורות והפחות מיוחדות שיש בעולם. לקוריטיבה אין ערכי טבע מיוחדים, לא הר ולא ים, והיא מאכלסת כמעט שני מיליון נפש בסביבות צפופות ובנייה גבוהה ואפורה.

למרות זאת, היום נחשבת קוריטיבה למודל נחשק ונערץ בעולם, לעיר "ירוקה" וחדשנית, הודות לחזון של ראש העירייה שלה, האדריכל ומתכנן הערים חיימה לרנר. לרנר ניהל בתבונה את התפשטותה האורבנית של העיר: הוא הקים מערכת תחבורה יעילה, מסממני הייחוד של העיר, שהיוותה השראה למערכות תחבורה בערים רבות בעולם. לרנר פיתח את האזורים הירוקים והגנים הציבוריים, צמצם מאוד את התחבורה הפרטית באזורי מרכז העיר, שימר את האזור ההיסטורי, וגיבש גם מספר מיזמים חברתיים ברחבי העיר והשכונות. קוריטיבה הייתה למודל חברתי לצמצום פערים, לשמירה על סביבה נקייה, למיגור העוני ולאיכות חיים גבוהה. סיפור סינדרלה אמיתי.

לחיפה תנאי פתיחה טובים מאלה של קוריטיבה. יש לה אדריכלות מרהיבה, רחובות שיכולים להיות מרגשים אילולא היו שוממים, היסטוריה עשירה, ונופים עוצרי נשימה. מה עוד צריך מעיר? ירשנו תבנית נהדרת; תפקידנו הוא לצקת פנימה את התכנים והאיכויות. אסור לנו להפסיד את העיר השנייה האמיתית שיכולה להיות למדינת ישראל. עיר בועטת, צעירה, יוצרת; עיר עם אמירה; עיר נוחה, זמינה ולא יקרה; עיר בת-קיימא.

חיפה חייבת לשנות את סדרי העולם שלה, להתאימם למאה הנוכחית ולהציג מודל חדש לעיר מתקדמת, כדוגמת קוריטיבה וערים אחרות בעולם, מאמסטרדם ועד ונקובר, מקופנהגן ועד סן פרנסיסקו.

שלושה פרויקטים גדולים יכולים לשנות את גורלה של חיפה מקצה לקצה. שלושתם מחייבים צורת חשיבה עדכנית המבוססת על סדר היום החדש.

I. רובע לב העיר – מרכז מגורים המציע אורח חיים עירוני

חיפה היא עיר בלי עיר. כבר מזמן אין לה חיוניות וכוח של עיר. אין בה כלכלה בריאה, אמירה תרבותית מעניינת או זהות עירונית ייחודית, ואין היא מספקת את עולם האפשרויות שהדור הצעיר זקוק לו כדי לבנות את חייו ואת עתידו.

הכלכלות החזקות בעולם מתפתחות בערים או, ליתר דיוק, במרכזי הערים, במרחב שוקק מבחינה עסקית ותרבותית. לחיפה אין מרחב כזה כלל.

הפרויקטים שעיריית חיפה מקדמת בשנים האחרונות בעיר התחתית ("קמפוס הנמל" ו"מתחם 21") אינם אלא מיזמי בילוי, ועל כן אין הם משכילים לחולל שינוי עמוק ורחב היקף בהוויה העירונית. כשהאירוע נגמר, הם חוזרים לתרדמת.

כדי שלחיפה יהיה לב עירוני, מרכז עירוני חי ותוסס, נדרשים שלושה שינויים מהותיים:

1. על רובע לב העיר לספק מגורים בהישג יד, המעודדים אורח חיים בר-קיימא. זהו המקום האידיאלי לקידום מיזמי דיור בר-השגה. הוספת יחידות דיור חדשות ברחבי העיר ההיסטורית חייבת להיעשות תוך תמיכה באוכלוסיות המקומיות, ותוך טיפוח מוסדות קהילה, חינוך וחברה. דגשים חשובים אלה חסרים במדיניות הנוכחית של העירייה.
2. על רובע לב העיר להפוך למרכז של עסקים, תרבות, אמנות ופעילות יצירתית מכל סוג, לאפשר תנאים נוחים ליזמות חברתית ועסקית ולטפח את העסקים הקטנים והבינוניים בכל תחום כלכלי אפשרי. האם יש איכות חיים גבוהה יותר ממגורים ועבודה במרחק הליכה זה מזה?
3. על רובע לב העיר להיות מקום נגיש ונוח. בלי מערכת תחבורה מדויקת ויעילה, ובלי חיבור של לב העיר אל שאר שכונות העיר לא יוכל הרובע ההיסטורי להתחדש. זהו הא"ב של תכנון עירוני. צאו ולמדו מקוריטיבה.

II. שיקום השכונות הוותיקות – התחדשות עירונית על פי עקרונות הקיימות

החיים בשכונות של מעמד סוציו-אקונומי בינוני ונמוך חייבים להיות נוחים וזולים יותר מהחיים בשכונות אמידות, להתאים גם לתושבים שאינם בעליהם של כלי רכב פרטיים, ולספק את כל שירותי היומיום במרחק הליכה לכל האוכלוסיות בכל הגילאים – ילדים, נוער, צעירים, זוגות, משפחות, גמלאים וקשישים.

שכונות רבות בחיפה נמצאות במצב של הזנחה קשה. עיריית חיפה מנסה לקדם בחלקן תכניות "פינוי בינוי" הממירות מבני שיכון מוזנחים במגדלים גבוהים בעלי לובי גדול ומגרשי חניה אינסופיים, וזאת אף על פי שרבים מהתושבים המקומיים לא יוכלו לממן תחזוקה של בניינים יקרים אלה, שעלולים להפוך למוקדי עוני וסלאמס.

שכונות נוחות ולא יקרות נקבל, רק אם נאמץ את עקרונות התכנון בר-הקיימא: נעודד תנועת הולכי רגל ורוכבי אופניים שיפחיתו את זיהום האוויר; נשקם את מערכת התחבורה הציבורית; נציב את מוסדות החינוך במרכז חיי השכונה ונהפוך אותם לגורם מרכזי בבניית הקהילה; נחזק את הכלכלה הקהילתית על ידי פיזור שירותי מסחר יומיומי במרחקי הליכה ברחבי השכונה, נעודד יזמות מקומית וקהילתית שתחזק את התושבים ואת כלכלתם. האלטרנטיבה שנראית היום לעין – מגדלי פסאודו-יוקרה שעלולים להפוך לסלאמס – מדירה שינה מעיניי.

III. ריסון השתלטות התשתיות הלאומיות על העיר

 

לכן חיפה צריכה להיכנס למשא ומתן נוקב ונחרץ עם הממשלה בכל הנוגע להשתלטות הכוחות האינטרסנטיים הגדולים הפועלים במרחביה. מפרץ חיפה כבר היום מלא במכולות, בזיהום ובהרס של הטבע, לצד חופי ים המנותקים מהעיר בגלל תשתיות תחבורתיות ומסילתיות. כל אלה רק הולכים לגדול ולהתעצם בשנים הקרובות, ולא יאפשרו לחלומות על עיר בריאה וחזקה להתגשם.

עד שממשלת ישראל לא תבין שעיר גדולה עם כלכלה בריאה ותרבות יוצרת היא תשתית לאומית חשובה לא פחות ממסילות, מכולות וארובות, לא יושיעו מיזמי התחדשות של מתחם זה או אחר. חלומות אלה לא יוכלו להתממש בלי תקשורת מלאה עם הציבור החיפאי, השקעת זמן ואנרגיה בשיתוף, שיח והרבה סבלנות.

הציבור מחכה לפתרונות

בבחירות לרשויות המקומיות שנערכו באוקטובר 2013 התמודדתי לראשות עיריית חיפה. עמדתי לפני אתגר לא פשוט. היה עלי להסביר מה קורה בעיר, לתאר את עולם הערכים של ראש העירייה הנוכחי, להציג עולם ערכים אלטרנטיבי שעל פיו, לשיטתי, נכון יותר לבנות את יסודות העיר, ובמקביל לשכנע שהחיים בעולם שאני מציעה יכולים להיות טובים יותר, ואפילו בעלי היתכנות. וכל זה בקצת פחות משעה.

מצאתי את עצמי יוצאת ממפגשים עם תושבים בשעות המאוחרות של הלילה אחרי שיחות מרתקות. תוצאות הבחירות החדירו בי אופטימיות. הציבור קשוב ומעוניין להקשיב לפתרונות אחרים. נדמה לי שבמידה מסוימת הוא אף מחכה להם. ברגע גורלי זה, אני מזמינה את התושבים לממש חזון לחיפה שייטיב עם תושביה. יחד, נהפוך את החלום למציאות.

הצטרפו אלינו לקבלת עידכונים נוספים