אז למה התוכנית הזו רעה? מה אנחנו חושבים על החזון של עיריית חיפה?

תכנית המתאר החדשה אמורה לקדם את חיפה ולאפשר לה לצמוח לתוך המאה ה-21. לצערנו, רשויות התכנון הגישו תכנית בינונית וחסרת מעוף, תכנית שאינה בונה תשתיות לעיר צומחת ומתפתחת בכיוונים הנכונים, ושאינה מתחשבת בתושבים או רואה את איכות חיי היום-יום שלהם לנגד עיניה. לכן אנו דורשים לעצור את התכנית ולשלוח אותה חזרה לשולחן העבודה.

לקריאת ההתנגדות המלאה (כ-170 עמודים)

להלן נקודות הביקורת העיקריות שעלו מתוך מחקר מעמיק של התכנית שהוכן בשבועות האחרונים על ידי צוות של עשרות מומחים בתכנון ערים, בכלכלה ובתחומים נוספים.

תקציר התנגדות "חיים בחיפה" לתוכנית המתאר המקומית חפ/2000

"שיתוף ציבור" – סיסמא שבה מתפארת התכנית, שלא בצדק.

תהליך שיתוף הציבור קודם רק עם מספר אוכלוסיות נבחרות בעיר, ולא בשקיפות. התהליך הסתיים לפני חמש שנים ומאז קודם במוסדות התכנון הרחק מעיני הציבור. אין מדובר בתהליך שיתוף ציבור אמיתי, דבר שעולה גם מהמשתתפים בתהליך דרך הפרוטוקולים שפורסמו בנושא. מדובר בתכנית החשובה ביותר לעיר, שתשפיע על חייהם של כל תושבי חיפה והמטרופולין, ושהיתה צריכה להיות חשופה להערות הציבור. (לפירוט, ראו התנגדות "חיים בחיפה" לתכנית המתאר, פרק ב', עמ' 9. הפניות להתנגדות יסומנו מכאן ואילך בחץ: ←)

ארבע סוגיות מהותיות עומדות לשנות את דמותה של חיפה. הן מספיקות בשביל לגנוז את התכנית.

  1. תכנית המתאר יוצרת את התנאים הנוחים להפוך את חיפה לעיר מגה-תעשייתית עם נמל עצום שיהרוס את שני הנכסים העיקריים שלה – הנוף וחופי הים בקריות. היכן מידע זה מוסבר? אז זהו, הוא אינו מוסבר ואפילו אינו כתוב בשום מקום! מדובר בשטח עצום שהוחרג מהתכנית, הושאר "ריק", וכל זה על מנת שלא להעביר מידע לציבור על הנמל ועורף הנמל, וגם לא לאפשר לו להביע את דעתו. התכנית תאפשר את הגדלת הנמל, בתוכו יקום נמל הדלקים, שיגדיל את שרשרת ייצור של תזקיקי הדלק ותשתלט על האזורים החשובים ביותר של חיפה במתחם עורף הנמל. (← פרק ג', סעיף 1, עמ' 16)
  2. תכנית המתאר מעבירה את מרכז הכובד העירוני מהלב ההיסטורי (העיר התחתית והדר) אל הצ'ק-פוסט, ומציעה שם הזדמנויות נדל"ן עצומות, ובכך מבטיחה כי המרכז ההיסטורי המפואר והנדיר של חיפה יישאר בשיממונו, עד שיאבד. למרות ההצהרות, בתכנית המתאר אין הנחיות ברורות וישימות להתחדשות עירונית של המרכז ההיסטורי והשכונות הותיקות של חיפה. במקביל, התכנית דווקא מעודדת את הכוחות הכלכליים והנדל"ניים לצאת החוצה, למרכז עירוני חדש בצ'ק-פוסט. תהליכים אלה לא יאפשרו את שיקום המרכז ההיסטורי, צעד חיוני למשיכת צעירים ותיירים ולהחייאת כלכלת העיר. (← פרק ג', סעיף 2, עמ' 58)
  3. התכנית אינה מנסה להתמודד או לפתור את הקונפליקטים הגדולים ומאבקי התושבים סביב פרוייקטי בניה והתחדשות מבני מגורים בחיפה – תמ"א 38 ופינוי בינוי. אלה ימשיכו ביתר שאת ברוב חלקי העיר ("מתחם 8"). אין הנחיות ברורות כיצד שכונות צריכות לעבור תהליכי התחדשות, ומה יקרה בשכונות שעוברות היום תמ"א 38 ומשנות את צביונן. כמו כן אין התייחסות לשכונות שצריכות לעבור התחדשות אך אף מודל אינו מתאים להן מבחינה כלכלית. (← פרק ג', סעיף 3, עמ' 63)
  4. חיפה היא עיר ירוקה רק במיתוס. במציאות היא תהייה עיר של בטון ואספלט המקושטים בכמה עציצים. לחיפה לא יהיה פארק מטרופוליני רחב ממדים ואיכותי, אלא פארק מצומצם בקישון המוקף במחסנים ומתקנים לוגיסטיים ועוד פארק לתתרנים היושב למרגלות מתקני בתי-הזיקוק, שקיבלו בינתיים אישורי הרחבה. שטחים ירוקים רבים יהיו בלתי נגישים במציאות, וגם בלתי שימושיים בגלל הטופוגרפיה, כך שחלק גדול מהשטחים המסומנים עבור גנים ופארקים הם אחיזת עיניים. השטחים הירוקים חשובים מאוד לאיכות החיים של התושבים, ומהווים חלק משמעותי ממכלול השיקולים של תושבים היכן לחיות. התכנית אינה מספקת לתושבי חיפה את המרחב הירוק האיכותי הנדרש להם. (← פרק ג', סעיף 4, עמ' 67)

התכנית מזניחה היבטי תכנון קריטיים שנוגעים לכל תושבי העיר.

מהכלכלה והתעסוקה ועד התחבורה והחיים בשכונות, התכנית משאירה סוגיות עירוניות מהותיות בעמימות או מציגה אותן באור מאכזב. כך למשל, לא ברור מהתכנית על מה תתבסס הכלכלה העירונית של חיפה בעשורים הבאים, ומרכזה המתוכנן יקום בסמיכות לסכנות ההולכות וגדלות של תעשיות מפרץ חיפה, תוך הגברת הסיכונים לחיי אדם. אין התייחסות לשדרוג השכונות על פי עקרונות מודרניים בינלאומיים ל"תכנון בר-קיימא", ולא ברור מה תהייה מדיניות בניית המגדלים בעיר. אין חזון לעיר של רחובות שוקקים, וגם אין זיהוי של ההזדמנות להפוך את חיפה לעיר היסטורית ייחודית, או קריאה להכתיר אותה כאתר מורשת עולמית.

  1. ‫התחדשות‬ ‫עירונית‬ – סיסמה יפה, שאמנם מופיעה בפתיח לתוכנית, אך אין בהמשך הסברים איך צריך לממש אותה. למעשה, התוכנית ממשיכה לפתח מגורים בפאתי העיר ובאזורים שיתפנו כגון אצטדיון קריית אליעזר, חוות המיכלים ובסיסים צבאיים במקום להתמקד בפיתוח המגורים והעסקים בלב העיר. התוכנית צובעת חלקים רבים ושונים מאוד בעיר תחת האזור האחיד "מתחם 8" במקום לחלק אותו למתחמים שונים ולתת לכל מתחם את תשומת הלב והכבוד הראויים לו. התוכנית מזניחה את השכונות הוותיקות ומעמיקה את הפערים בין תושבי העיר במקום להעלות את איכות החיים לכל התושבים. הפוטנציאל הענק שטמון בחיים עירוניים, איכותיים ובני השגה במרכז העיר חיפה מוחמץ לגמרי. (← פרק ד', היבט 1, עמ' 97)
  2. אין בתכנית חזון ברור על מה תתבסס הכלכלה המקומית של מטרופולין חיפה בעתיד. בין התעשיות הכבדות והמזהמות לתעשיות מתקדמות ונקיות, תיירות וחשוב יותר מכל – העסקים הקטנים להם תפקיד קריטי בחיזוקה של הכלכלה המקומית. אין התייחסות לכוח העסקים הקטנים במרחב העירוני וגם לא לשילובם במרחבים השכונתיים. (← פרק ד', עמ' 101)
  3. התכנית מסכנת חיי אדם! היא מקרבת את התעשיות המסוכנות אל מרכזי התעסוקה והבילוי. היא נותנת אפשרות להתרחבות התעשיות הכבדות והמסוכנות במפרץ חיפה וגם מעודדת את מעבר מרכז העסקים והמסחר ("לב המטרופולין") לשם. מדובר בשני תיפקודים שסותרים אחד את השני, והסמיכות ביניהם מסכנת את חיי התושבים. (← פרק ד', היבט 2, עמ' 109)
  4. אין בתוכנית התייחסות לשדרוג שכונות המגורים ושיפור אורח החיים בהן, על פי עקרונות ה"קיימות". תכנית מודרנית תעודד שימוש בתחבורה ציבורית, תספק שירותים ציבוריים במרחקי הליכה, תפחית את התלות בכלי הרכב, תעודד תחבורת אופניים וכו', וכל זה מתוך ראיית הקהילה, החברה, השמירה על הסביבה, והעלאת איכות החיים של התושבים. כל זה חסר. (← פרק ד', היבט 3, עמ' 115)
  5. אין בתכנית חזון לתחבורה ציבורית טובה לעיר. תכנית התחבורה הוא בבחינת "מה שהיה הוא שיהיה". אנחנו נמשיך לעמוד בפקקים ולחפש חנייה. תוכנית מודרנית תשרטט מערכת תחבורה ציבורית משולבת טכנולוגיות שונות המתפקדות כמערכת אחת, למערכת היררכית עם מרכזי משנה, ולממשקים של התחבורה הציבורית עם הפרטית (חניוני "חנה וסע"). כל זה חסר. (← פרק ד', היבט 4, עמ' 118)
  6. התכנית מציגה מדיניות מעורפלת לבניית מגדלי מגורים. בתוכנית חסרות הנחיות ברורות באשר למיקום מגדלים במרקם שכונות המגורים, כמות המגדלים האופטמלית, אופן השתלבותם ברחובות ובבניינים הנמוכים ועוד. לכן תושבי חיפה, למודי המאבקים נגד המגדלים, יאלצו להמשיך לחיות ביחסי אי-אמון עם העירייה ועם תכנית שלא מיישבת את הקונפליקטים. (← פרק ד', היבט 5, עמ' 123)
  7. התוכנית מחמיצה הזדמנות היסטורית לדרוש כי חיפה תהפוך לאתר מורשת עולמית.  למרות נספח השימור המרשים, המורשת של חיפה – הארכיטקטורה, המרקמים והנכסים הייחודיים בה, אינה מהווה נדבך מרכזי בבניית חזון העיר, דבר שיכול היה לשנות לחלוטין את כל תפיסת התכנון וההוויה של העיר. שימור מוצלח יזניק את חיפה לשורה הראשונה בתיירות בארץ, לא פחות מתל-אביב, וישנה את אופייה הכלכלי מהקצה אל הקצה. אם מרכיב השימור יהיה מחולל בחזון העיר, ולא נושא צדדי כפי שהוא היום, ההשקעות הגדולות יגיעו דווקא לתוך מרכזיה ולא יברחו מהם למתחמים חיצוניים כפי שקורה בתכנית זו. (← פרק ד', היבט 6, עמ' 125)
  8. רחובותיה של חיפה נידונים להישאר משעממים, ולא שוקקים כמו בערים המתקדמות בעולם. הנחיות התכנית לגבי "רחובות עירוניים מיוחדים" לוקות בחסר. מסומנים רק שבעה רחובות כאלה כאשר שניים הם בכלל עורקי תחבורה ראשיים לרכבים ומשאיות, וזאת כאשר ערים בכל העולם עושות מאמץ להרחיב את רפרטואר הרחובות המעניינים שלהן. התכנית אינה מטפלת בבעיות האמיתיות של ציר הרכס ובציר אח"י אילת, משאירה את המדיניות הקיימת ורק מקבעת אותה בחוק, ואינה מוצאת פתרונות לקונפליקטים בין המגורים, המסחר ובתי האוכל, שימנעו את מרבית הקונפליקטים שמתרחשים ברחובות בעלי שימושים מעורבים. (← פרק ד', היבט 8, עמ' 128)

בתכנית אין פתרונות לשכונות ולאורח חיי היום יום של תושבי העיר.

התכנית אינה מציגה התייחסות פרטנית ויסודית לשכונות של חיפה שלכולן צרכים שונים ומגוונים, לקהילות של חיפה, ולשאיפה להעלות את איכות חיי היום-יום של כל תושבי העיר. התכנית מתעלמת מהצגת הנחיות ברורות לשכונות המתפוררות של חיפה הסובלות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, הנואשות לתהליכי התחדשות אבל המנגנונים הממשלתיים שקיימים היום לא נותנים להן מענה כלכלי ראוי. בנוסף, התכנית גם מתעלמת מהשכונות היוקרתיות של חיפה שהפכו לאתר משיכה לפרויקטי תמ"א 38, למרות שהתשתיות בהן לא נותנות מענה הולם לצפיפויות שיגדלו תוך שנים ספורות. גם אין בתוכנית פתרונות לתחבורת ציר הרכס שמחברת בין שכונות אלו. כך, אפשר להכליל ולומר שהתכנית אינה בוחנת את השכונות דרך משקפיים רגישות המצביעות על בעיות ייחודיות או רגישויות חברתיות, סביבתיות, נופיות, אדריכליות וכו', ועל כן אין בתכנית כל ניסיון להציג פתרונות עבורם:

  1. העיר התחתית לא תתחדש כמובטח, אלא תמשיך לדעוך. אין דרישה ברורה וחד משמעית לסלק את תוואי הרכבת אל מתחת לפני הקרקע ולפתוח את העיר אל הים, אלא רק דרישה לפתרון הבעיה בניסוח פתלתל ולא מחייב. אין התייחסות ברורה כיצד לשלב מגורים בעיר, הנדרשים עבור החייאת המקום, וכיצד העיר התחתית תהפוך להיות ביתם של אלפי תושבים חדשים (ולא רק מאות סטודנטים). אין בתכנית רמז להבטחה כי עסקים ומסחר לא יברחו החוצה אל המרכז הגדול פי שלושה שמתוכנן לקום בצ'ק-פוסט, מה שעלול להמשיך את מגמת בריחת העסקים מהליבה ההיסטורית, כפי שקרה עם הקמת הקניונים מאז שנות השמונים. (← פרק ה', מקום 1, עמ' 131)
  2. התייחסות התכנית להדר הכרמל מדאיגה. מצד אחד, ניכר שהשכונה מזוהה כמתחם בעל ייחודיות וחשיבות לעיר, ומצד שני, הנחיות הבניה עבורה זהות להנחיות של כל שכונות 'מתחם 8' בעיר, בלי כל התייחסות לאופן שימור המורשת ההיסטורית שלה. מצד אחד אומרת התכנית שהמרקם של הדר ראוי לשימור, מצד שני התכנית מאפשרת בניה לגובה של שש קומות, שיהרסו מרקם מיוחד זה. בנוסף, אין כל התייחסות לשדרוג התשתיות הציבוריות שכבר היום אינן עומדות בפרץ, אין התייחסות לבעיות תחבורה פרטית, ציבורית, מיעוט השטחים הירוקים ועוד. (← פרק ה', מקום 2, עמ' 132)
  3. בת גלים תיבזז על ידי יזמים ותשנה את פניה. משכונה מתפוררת שתושביה נשארו נאמנים לה עשרות שנים, תהפוך בת גלים לשכונת נופש שעיקר שירותיה יופנו לתיירים. במקום לשדרג את השכונה למען התושבים, יתחילו תהליכי העלאת ערך הנכסים ("ג'נטריפיקציה") שידירו את התושבים החוצה. קו החוף של בת גלים אינו מטופל, לא הוכנה תכנית עיצוב מקצועית כראוי למקום הרגיש ביותר בעיר, וסביר שייבנו בה בניינים שונים ומשונים בלי אמירה אדריכלית מגובשת, שאינם משתלבים עם שאר השכונה. (← פרק ה', מקום 3, עמ' 138)
  4. שכונות החוף – ממשיכות להיות מנותקות מחופי הים. תכנית המתאר אינה מספקת מידע כיצד שכונות החוף צריכות להתחדש, על פי איזה מנגנון ממשלתי (פינוי בינוי, עיבוי וכד'), ואיך ישודרגו התשתיות הציבוריות שלהן. אין התייחסות לנקודות החיבור של שכונות החוף עם הים, ואין חשיבה על הפיכת חופי הים לחלק בלתי נפרד מהשכונות, כפי שראוי היה להיעשות מזה עשרות שנים. (← פרק ה', מקום 4, עמ' 139)
  5. פרויקט מגדלי חוף הכרמל חוזר לחיים, ומאפשר את תוספת הבניינים שטרם נבנו שם. התכנית אינה מורה על ניוד זכויות הבניה שלהם למקום אחר, אלא רק מבקשת לבדוק אפשרות כזו, בנימה אפולוגטית. נושא זה נשאר פרוץ. (← פרק ד', מקום 5, עמ' 142)
  6. התכנית ממשיכה להתעלם מקרית חיים. עתיד חוות המיכלים אינו ברור, מלבד קיומם של מבני מגורים ומתקנים הנדסיים בשטח זה ביחד, שילוב תמוה ומטריד. חברת נמלי ישראל (חנ"י) עושה מאמצים להשתלט על חוות המכלים בצמודה לקרית חיים עבור העורף הלוגיסטי של נמל המפרץ, ולקרב את המפגעים והסכנות לאזורי המגורים של קרית חיים. תכנית המתאר של חיפה אינה מגבילה את חנ"י בשאיפותיה. אין התייחסות לניקוי הקרקעות המזוהמות באזור זה. בניה גבוהה לאורך קו החוף תפתח את הדלת לעוד פרויקטי "מגדלי חוף הכרמל", ויחד עם בניית מגדלים בחוות המכלים, אלה ישנו את האקלים ומשטר הרוחות בשכונה. (← פרק ה', מקום 6, עמ' 151)
  7. ציר הרכס ימשיך להיות פקוק ואף מסוכן לחיי מרבית מתושבי הכרמל. העורק היחידי המחבר שכונות מגורים רבות יכול להפוך למלכודת מוות באירועים בטחוניים ואסונות טבע. במקום לפתור את בעיית התחבורה של הרכס, ממשיכה התכנית לקדם פתרונות מקומיים ולא להציע פתרון כוללני לציבור. התכנית מבקשת להוסיף עורק תחבורה ראשי אחד (אוטוסטרדה) בנחל עובדיה, שמעורר התנגדות ציבורית קשה, במקום לקדם כבישים מקומיים בעלי נפח מוגבל המתחברים לקו החוף מתוך השכונות עצמן ולא פוגעים בשכונות. (← פרק ד', היבט 7, עמ' 127)
  8. התכנית מתעלמת משכונות שנמצאות במצוקה – קרית אליהו, נווה פז, נווה יוסף ומתחמים נוספים. שכונות אלה סובלות מליקויים פיזיים קשים, שחלקם מסכנים חיי אנוש (שקיעת בניינים, מפגעי חולדות ועכברים בבניינים שנמצאים באזורים ללא פיתוח שטח, אתרים עזובים שמאכלסים אנשי העולם התחתון, ועוד). התכנית אינה מספקת חזון ברור כיצד יש להוציא שכונות אלה ממצבן. (← פרק ה', מקום 7, עמ' 153)
  9. התכנית מתעלמת מצרכי האוכלוסייה הערבית הגדלה בחיפה, וממצב השכונות הערביות בעיר נכון להיום. התכנית אינה מייעדת אזורים למגורים עבור צעירי העיר, וגם לא דנה בצרכים המיוחדים של שכונות מעורבות שהולכות ומתפתחות בשנים האחרונות. (← פרק ה', מקום 8, עמ' 155)

תכנית המתאר מתעלמת מהאיכויות העירוניות של חיפה ומחמיצה הזדמנויות היסטוריות.

מעיון מעמיק בתכנית נראה שהיא אינה מזהה את תכונותיה הייחודיות של חיפה, את ה- DNA המקומי, ומחמיצה בשיטתיות את הפוטנציאל שלה. אנו מבקשים מהמתכננים לחזור ולהתחבר אל התנאים הפיזיים הנופיים והאנושיים המיוחדים שיש בחיפה, ולהוסיף את הנקודות הבאות אל תכנית המתאר:

  1. יש להתייחס לעיר היושבת על מורדות – התייחסות כזו תוכל להפוך את חיפה לעיר תיירות ייחודית בארץ. אנו מציעים את "חלום הפלאקה" כחזון לסדר היום של תכנית המתאר חיפה בנושא זה, תוך טיפוח משעולי המדרגות לעיר ים-תיכונית ייחודית, ובאמצעות דרגנועים ועזרים מכניים לגשר על פערי גובה, כפי שמוצג באתר שלנו. (← פרק ו', קונספט 1, עמ' 162)
  2. יש להפוך את חיפה לעיר של דיור בר-השגה, לנצל את העיר ההיסטורית המפוארת שהתברכה בה כדי למשוך צעירים, ולהפוך אותה לאלטרנטיבה זולה ושפויה לתל-אביב. מרכז העיר חיפה חלקו נטוש ומנוון, וחלקו עני ומתפורר, אבל כולו בעל כוח משיכה לצעירים שאין בשום מקום אחר בארץ. הבינוי העירוני הייחודי, המרשים ביופיו, יכול להפוך אותה לעיר היחידה בארץ שמציעה אורח חיים עירוניים אחרי תל-אביב.  (← פרק ה', קונספט 2, עמ' 170)
  3. יש לחבר את חיפה עם הים, ואת כל שכונות החוף אל חופיהן, כי רק כך תהפוך חיפה לעיר ריביירה אמיתית. נראה שהתכנית מזהה פוטנציאל לשכונת-חוף אך ורק בבת-גלים. את השטחים הריקים שמפרידים בין שכונות החוף המערביות מהים (נווה דוד, שער העליה, שפרינצק, עין הים) מוסרת התכנית לשימושים מלונאיים שעלולים להתקבל כמו קו החוף של תל-אביב או מתחם המלונות באילת, בלי ללמוד מטעויות של ערים אלו, ובמקום לשקם את השכונות על פי חזון הערים הים-תיכוניות. (← פרק ה', קונספט 3, עמ' 171)

לסיכום, תנועת "חיים בחיפה" מצאה כי אין תיאום בין החזון המופיע בתוכנית לבין אופן מימושו, כי נפלו לקויות חמורות ויסודיות בהליכי שיתוף הציבור שלה, וכי נפל בה מספר רב של פגמים מהותיים וחמורים. לכן התנועה דורשת מהועדה המחוזית לעצור את תוכנית המתאר.

2 מחשבות על “אז למה התוכנית הזו רעה? מה אנחנו חושבים על החזון של עיריית חיפה?”

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s