הפוסט הבא עומד להיות קשה לעיכול. חשוב לנו לומר כבר עכשיו שאנחנו, נציגי "חיים בחיפה", מתכוונים לעשות הכל כדי לשנות מציאות זו, ואנחנו לא נרפה עד שנצליח.

אנא השאירו פרטיכם לקבלת עדכונים ולהצטרפות לפעילות

---

בקצב שבו הדברים מתנהלים כיום, חיפה עומדת להפוך לעיר מגה-תעשייתית.

אנחנו עוד נתגעגע לחיפה התעשייתית ה"רומנטית" של המאה העשרים.

כל עוד הדבר יהיה תלוי בממשלה, בתעשיות, בעיריית חיפה ובשאר הרשויות המקומיות הסובבות את המפרץ, המפרץ יקבל את כל האישורים לכל התכניות שיהפכו אותו לאחד ממרכזי התעשייה הפטרוכימית הכבדה והמזהמת ביותר בארץ.

השריפות והתקריות במפרץ חיפה בשבועיים האחרונים אינן אלא סימפטום למחלה קשה, אפילו אנושה, שאינה מטופלת. כפי שציינתי בראיון ששודר השבוע בערוץ 2, מדובר בקריסת מערכות מוחלטת. מצד אחד – מערכות הבקרה והאכיפה אינן מתפקדות,  ומצד שני – מי שאמור לתכנן את המפרץ לעתיד ולשרת את האינטרס של התושבים, למעשה לא ממש רואה אותם.

כך מפקירים את בקרת איכות האוויר במפרץ בהווה

המשרד להגנת הסביבה ואנשיו במחוז חיפה נראים כבר שנים רבות כמצדיקים ומגבים את התעשיות יותר מאשר את התושבים. הם הפכו להיות פרגמטיים באופן ציני, עד כדי חניקת כל שביב של תקווה למחשבה עצמאית וחלילה גם פורצת דרך.

במשרד להגנת הסביבה מפילים את האחריות לניטור החומרים המזהמים על איגוד ערים חיפה, שמצידו מסיר אחריות בגלל מיעוט תקציבים וכוח אדם. בלית ברירה, וכהרגל מגונה שכולם כבר לא מערערים עליו – היות ואין להם כסף, נמצאה שיטה נהדרת לטפל בבעית הבקרה: להעביר את המטלה היקרה למזהם עצמו. אתם סומכים עליו?

כדי לסבר את האוזן, כיום מנוטרים רק 8 מזהמים באויר, מתוך 28 מזהמים שנדרשים לפיקוח על פי חוק במפרץ חיפה, ומתוך מעל ל- 100 מזהמים שידוע כי הם קיימים באזור, וכל זה בתחנות ניטור מיושנות מאד.

כך קרסו המערכות שמתכננות את מטרופולין חיפה לעתיד

קריסת המערכות היא גם נחלתן של המערכות הפוליטיות והתכנוניות, שאמורות לכוון ולדאוג להתפתחות של מטרופולין חיפה בעתיד.

מערכות התכנון כיום אינן עובדות בשביל התושבים. הן עושות את דברם ורצונם של הפוליטיקאים היושבים בירושלים, והן הפכו להיות ברגים וממסרים במערכת משומנת המוצאת דרכים פשוטות ומהירות לקדם ולאשר תכניות, במינימום שקיפות, ובלי לראות את בני האדם בתמונה. מוסדות התכנון על פקידיהם למדו את כל הפרצות לעקיפת הציבור, לניטרול הביקורת, ולהתעלמות ממצוקות התושבים, והכל בגיבוי של החוק.

ומה עם הפוליטיקאים המקומיים, שאמונים על הדאגה לשלום הציבור? נראה שהם עסוקים בעיקר בדאגה לשמר את הקשרים הפוליטיים שלהם. זו הסיבה שהם ממלאים את פיהם מים. מה לא עושים בשביל תקציבים ממשרד התחבורה, איתם יוכלו להקסים את התושבים בפרוייקטים שוליים של פיתוח וקידמה.

כך נראית קריסת מערכות מוחלטת. למטרופולין חיפה בכלל ולמפרץ חיפה בפרט אין אבא ואין אמא. יש רק כמה דודים מתעללים, שיושבים בירושלים. לא רק ההווה שלנו בסכנה, כפי שראינו בשבוע האחרון. גם העתיד שלנו בסכנה. ואפילו גדולה יותר.

במקום עוד פטרוכימיה, בואו נזקק את האמת

קריסת המערכות באה לידי ביטוי בקידום שורת תוכניות במפרץ חיפה, שכל אחת כביכול נראית תמימה, ומטרתה היא רק "להסדיר" או "לשדרג".

כך למשל, לפני כמה שבועות הסביר מהנדס העיר חיפה, אריאל וטרמן, כי תהליך ההסדרה של בתי הזיקוק אינו אלא "החלפת מקרר ישן במקרר חדש".

לצערנו, המציאות רחוקה מאד מהתיאור המרגיע והפופוליסטי שלו.

אם להיות כנים, הרי שמדובר בשידרוג של מקרר, ועוד מקרר, ועוד מקרר, ועוד מקרר, וכל אלה יחד עומדים להפוך את מפרץ חיפה לרצועה ענקית ומשומנת של מפעלי תעשייה כבדה שרק תגדיל את שרשרת הייצור של תזקיקי הדלק.

זה לא מקרר חדש כפי שטוענת עיריית חיפה. זו רצועת מוות.

על פי מידע שקיבלנו, כבר היום כ- 40% מהתוצרים של בתי הזיקוק ככל הנראה מיועדים לייצוא ולא לשימוש צרכי המדינה, כלומר, אנחנו נושמים את הזיהום, על מנת שבתי הזיקוק ימכרו  את הדלק המזוקק למדינות שלא מעוניינות לנשום את הזיהום. ומי הם המרווחים היחידים מהעסקה? בעלי חברת בתי הזיקוק האינטרסנטיים. מידע זה אינו שקוף לציבור ואותו גם דרשנו לחשוף במלואו.

במידה ותכנית הנמל של חברת נמלי ישראל תיושם, שרשרת היבוא-ייצור-יצוא של הדלקים תגדל. אם הייצור יגדל למשל פי שניים, ובהנחה שהמידע העומד ברשותנו הוא נכון וחלק הייצוא עוד היום על 40%, ובהנחה שהיקף התזקיקים המיועד לשוק המקומי לא יגדל בהרבה בגלל שהאוכלוסייה הישראלית אינה צפויה לגדול באופן דרסטי, הרי שהחלק המיועד לייצוא יגדל לכ-70% מסך כוח היצור של בתי הזיקוק. במילים אחרות, 70% מהזיהום שיפלט למפרץ חיפה ע"י בתי הזיקוק לא ישרת אותנו, לא את תושבי סביבות חיפה ואפילו לא את תושבי המדינה, אלא רק יכניס הרבה מאד כסף לגורמים פרטיים על חשבון הילדים שלנו בשביל מדינות זרות.

כן, הבנתם נכון. מפרץ חיפה יהיה 'עולם שלישי' שבו מזקקים דלקים בשביל ה'עולם הראשון', בשביל אותן מדינות שכן דואגות לילדים שלהן ומעדיפות לא לפגוע בהם.

תכירו: "רצועת המוות" החדשה של חיפה

לפני כחודש ימים הכנו מחקר קצר עבור ועדת המשנה בראשות ח"כ דב חנין, המסביר את הנושא, וכללנו בו תרשים שמכיל את כל חלקי הפאזל.

יחד הם מרכיבים תמונה מושלמת: עתיד הבלהות של חיפה. הנה הוא לפניכם:

רציף הדלק החדש שיוקם בנמל המפרץ, יגדל כפליים לאורך של כ-500 יחסית ל-250 המטרים שפועלים כעת (1). חוות קרקעות הצפון יהפוך למתקן מודרני שיאפשר שידרוג מערכות העירבול והכנת הנפט הגולמי לפני הזרמתו למתקני הזיקוק בבז"ן (2). במסגרת תכנית "ההסדרה",בז"ן צפויים לקבל אישור להגדלת שטחי מתקני היצור מ-300 אלף מ"ר למעל 900 אלף מ"ר. יש להניח שמדובר במתקנים שיאפשרו את הגדלת הייצור בין היתר. מכיוון שמקורות שונים מדברים על כך שחלק מתוצרי התזקיקים של בז"ן מיועדים לייצוא, ומכיוון ששוק הדלקים בישראל אינו גדל, ולהיפך, יש להניח שחלק מהתעשיה יעבור לדלקים מבוססי גז טבעי במקום דלקים מבוססי נפט גולמי (כפי שמעידים בז"ן על עצמם), הרי שאת התזקיקים ניתן יהיה רק לייעד לייצוא (3). רציף הדלקים בנמל המפרץ יוכל לקלוט ולשרת מכליות גדולות הרבה יותר מהמתאפשר היום ברציף הדלק המיושן בנמל חיפה, ולתגבר את קיבולת הייצוא יחסית לקיבולת המוגבלת האפשרית כעת במתקנים הקיימים בנמל חיפה ההיסטורי.

ואם כל זה עוד לא הספיק, תכנית המתאר של חיפה (חפ'/2000) משאירה במרכזה "חור שחור" עצום ממדים, הצבוע בתרשים לעיל בלבן, המחבר בין הנמל החדש לבין התעשיות המשתדרגות. מדובר במתחם עצום שנמצא בתחום השיפוט של עיריית חיפה אבל התוכנית משאירה אותו… ריק! בלי כל הסבר, בלי ייעוד, בלי הוראות. המתחם הזה יאפשר לממשלה ולמוסדות התכנון הארציים להחליט לגבי הייעוד של המקום, בלי לשתף את התושבים, בלי לספור אותם ובלי לשמוע את צעקתם.

בשבועיים האחרונים רואים סימנים של שינוי

לצד החדשות הרעות, יש גם סימנים מעודדים. השבועיים האחרונים היו סוערים למדי, ואולי אפילו היסטוריים. לאחר שנים רבות שבהם תושבי האזור התרגלו לראות לפידים בוערים ולהריח סרחונות לא נעימים, שתי תקריות הדליקו את הפתיל וחיסלו את מעט הסבלנות שעוד נותרה לתושבים.

הרשויות השמיעו צפירות הרגעה, שביקשו להמעיט בפעילויות מחוץ לבית אבל הבטיחו שלא נשקפת כל סכנה. הסיקור התקשורתי בנושא היה מועט וכל ראשי הערים בסביבה התעלמו, ובראשם ראש עיריית חיפה, יונה יהב, שלפתע נאלם דום. לקינוח, פורסמו נתוני משרד הבריאות כי הסיכוי לחלות בחיפה בסרטן ומחלות נשימה קשות גבוה בכ-15% מהממוצע הארצי.

כל אלה החלו להפוך את האדישות לתיסכול ולזעם, והתבטאו בבולטות הנושא ברשתות החברתיות, בסיקור תקשורתי מוגבר, ובהפגנה שהתקיימה ביום שני השבוע באזור הצ'ק פוסט.

הגיע הזמן.

הבעיה הזו כבר לא יכולה להישאר נחלתם של 'הסביבתיים' בלבד, 'הפעילים', 'מחבקי העצים', 'הירוקים', 'האדומים', 'הצהובים' או כל קבוצת תושבים אחרת. על כולנו להבין את משמעות התהליך הזה לעתיד חיינו במקום, ילדינו, בריאותנו, ואפילו נכסינו – כי תהליך זה מבטיח עיר מזוהמת, מתפוררת ובעיקר ענייה, עם מיעוט מקומות תעסוקה איכותיים ופרנסה טובה. אנחנו לא רוצים שהילדים שלנו יחיו בעיר כזו. בעצם, גם אנחנו לא נרצה לחיות בה.

עוד לא מאוחר, זו לא גזירת גורל

אנחנו, נציגי 'חיים בחיפה', מתכוונים לעשות הכל כדי לשנות מציאות זו. אנחנו קוראים לכם להצטרף אלינו לפעילות למען הצלת העיר חיפה, ולהביא את כל החברים והחברות, את השכנים והשכנות, את המכרים והמכרות.

אנחנו לא נרפה עד שנצליח.

אנא השאירו פרטיכם לקבלת עדכונים ולהצטרפות לפעילות

 

בתמונה: בתי הזיקוק של חברת ExxonMobil בעיר Baton Rouge, לואיזיאנה, ארה"ב.

Photo Credit: Adbar, CC BY-SA.