הכרזה על חיפה כעיר מוכת זיהום – כן או לא?

ח"כ חנין לידיעות חיפה: "אני קורא למשרד להגנת הסביבה להכריז באופן מיידי על אזור מפרץ חיפה כאזור נפגע אוויר".

חברת המועצה קליש רותם: "הכרה בבעיה היא כבר חלק גדול מהפתרון. הכרזה על חיפה כעיר מוכת זיהום תביא רווחים בטווח הארוך, וחיפה זקוקה להנהגה שרואה רחוק".

מנכ"לית הקואליציה לבריאות הציבור, ליאורה אמיתי: "הכרזה על העיר כמוכת זיהום תפסיק את הסחבת"


 

כתבה ברוח רשומה זו פורסמה בגיליון "ידיעות חיפה" מיום 5 בדצמבר 2014
(קישור לכתבה).

polluted-city


 

ההכרזה על חיפה כעיר מוכת זיהום יכולה להיות אקט מכונן בשינוי התודעה הציבורית, עם השלכות בשני מישורים עיקריים – במציאות, ובעולם המיתוג. בסוף 2011 התנהל ויכוח נוקב בין הגופים הסביבתיים ובין המשרד להגנת הסביבה, בו התערבו גורמים מהפוליטיקה המקומית, באם להכריז על חיפה עיר מוכת זיהום או לא. הממשלה דחתה את ההכרזה, למגינת ליבם של העוסקים בשמירה על הסביבה, וזאת בגלל הטיעון המרכזי שהובילו ראשי הערים בסביבה ובראשם יונה יהב – כי הכרזה כזו תהרוס את ההשקעות העצומות הנעשות במיתוג העיר, על מנת לחזק אותה. אין ספק שהכרזה על חיפה כעיר מוכת זיהום תקשה על אנשי המיתוג העומלים לחזק את הדימוי של חיפה ולמשוך אליה תושבים, או לפחות לשכנע את התושבים הקיימים להישאר בה. מצד שני, ההכרזה יכולה להועיל לרשויות המקומיות לגייס את הממשלה להעניק תמיכה וסעד בכל הקשור לאכיפה ורגולציה, ובכך להשפיע על מציאות חיינו.

מה יותר חשוב: הדימוי של העיר, או האויר אותו אנו נושמים בעיר?

ליאורה אמיתי, מנכ"לית הקואליציה לבריאות הציבור, מסכמת את היסטוריית הקונפליקט בעשור האחרון, שהחלה בינואר 2011 עת נכנס לתוקף חוק אוויר נקי, בו ניתנה לשר להגנת הסביבה הסמכות והאחריות להכריז על אזור נפגע זיהום אוויר. אולם, חלקים משמעותיים של החוק לא יושמו, בוודאי לא בחיפה, המובילה את מפת התחלואה במחלות סרטן, אסטמה, מומים מולדים, מחלות לב, ועוד. הימנעות מלהכריז על אזור מפרץ חיפה כנפגע זיהום נעשית משיקולים שאינם עולים בקנה אחד עם חובת הרשויות להגן ולדאוג לבריאות התושבים".

אמיתי סוקרת את דבר מבקר המדינה שהתייחס לנושא בדו"ח המבקר האחרון שלו שהתפרסם במאי: "כבר בינואר 2011 הודיע מנכ"ל משרד הבריאות למשרד להגנת הסביבה כי הוא תומך בהצעתו להכריז על גוש דן, חיפה והקריות וירושלים כאזורים נפגעי זיהום אוויר, אך המשרד להגנת הסביבה התמהמה בטיפול בנושא משך תשעה חודשים. בדצמבר 2011 נפגש השר להגנת הסביבה עם ראשי רשויות מקומיות, ואפשר להם להכין תכניות מקיפות לצמצום זיהום האוויר בתחומן, אך עד אוקטובר 2013 אף לא אחת מהתכניות הללו אושרה סופית על ידי המשרד להגנת הסביבה".

עינת קליש רותם, יו"ר סיעת חיים בחיפה, מנתחת את ההיבטים של הכרזה על חיפה כעיר מוכת זיהום משלושה אספקטים: הסביבתיים, הכלכליים והחברתיים:

ההשלכות הסביבתיות: התחלה של תהליך ריפוי מחייב קודם כל הכרה בקיומה של מחלה

"לפעמים, כדי לעלות, צריך עוד קצת לרדת. כדי להתחיל בתהליך של ריפוי, צריך להכיר בקיומה של המחלה, ולדעת שאין מנוס אלא להאבק על החיים. הכרזה על חיפה כעיר מוכת זיהום אמנם עלולה להוריד את מעמדה של העיר, את ביקושי הדיור בה, את הכנסותיה, ויחד עם זאת, ירידה כזו, אם תתרחש – תהייה זמנית".

לדברי קליש-רותם, "מאמציו של יהב למנוע את ההכרזה על חיפה כעיר מוכת זיהום בשנת 2011 מטרידים. בגלל יהב, איבדה חיפה זמן יקר שבו יכלה לגייס את הממשלה, גופים סביבתיים וכל מי שחפץ בקידום הפתרון לחיפה. הכחשת המצב לא הביאה תושבים חדשים לעיר, ואפילו לא מנעה עזיבת אחרים. גם הממשלה מצידה, המשיכה לקדם תכניות הרות אסון במפרץ חיפה, כאלה שתהפוכנה את העיר לתעשייתית ומזהמת עוד יותר. הגדלת בז"ן פי שלושה, הקמת נמל נוסף ועורף נמל, וגם המתחם הענק המתוכנן לאחסון דלקים – כולם קרו מאז ההימנעות על ההכרזה".

קליש רותם סבורה שההכרזה חשובה. לא רק כדי לתקן את נזקי העבר, אלא גם כדי למנוע את נזקי העתיד. "אחרי שחיפה תעבור תהליך הבראה אמיתי – העיר תהפוך אטרקטיבית לא בסיסמאות אלא באמת. הרי חיפה היא העיר היפה ביותר בארץ; יחסית למרכז, היא לא יקרה; יש בה אוירה קסומה, היסטוריה עשירה ושלוות נפש שאין בשום עיר אחרת. כשחיפה תהייה נקייה, וכשהפרנסה תחזור לשכון בביתה, אולי כבר לא יהיה צורך במיתוגה מחדש, והיא תחזור להיות עיר מושכת גם בלי פירסומים ויחסי ציבור".

ההשלכות הכלכליות: התעשיות המזהמות מבריחות תעשיות מתקדמות ונקיות, ובטווח הארוך פוגעות בכלכלה העירונית

"לתעשייות השלכות גם על הממד הכלכלי של העיר, ואולי זה יפתיע את תושבי העיר", אומרת קליש-רותם, "אבל מי שחושב שעיר מזוהמת משפיעה רק על הבריאות ולפחות מספקת פרנסה – שיחשוב שוב. עיר מזוהמת משפיעה לרעה גם על הכלכלה העירונית". שלוש חברות היי-טק חיפאיות אותן הכירה קליש רותם שקלו לפני מספר שנים היכן להתמקם. הן לא מצאו מקום נוח במחיר סביר בתחום השיפוט של חיפה ולכן עברו ליקנעם. מפרץ חיפה היה עבורם מחוץ לתחום בגלל זיהומו, ולכן נדדו החוצה. הפטריוטית מביניהן דווקא כן ישבה במפרץ חיפה, אבל לאחר ששנה שלמה שבה נמנעו עובדיה מלפתוח חלון במשרד, נשברה גם היא.

לדבריה, "תעשיות מתקדמות מחפשות ערים אטרקטיביות, וכוח אדם מקצועי איכותי. לאנשים כאלה קריטריונים גבוהים בחיפוש אחר איכות חיים". מפעלים פטרוכימיים מזהמים מבריחים אנשים, חברות ואפילו תעשיות מתקדמות ונקיות. תכנית המתאר של חיפה, המייעדת את מפרץ חיפה להיות מוקד תעסוקתי לצד התעשיות הפטרוכימיות, מראה עד כמה מתכנני העיר מנותקים מעולם הביקושים במשק: מי ירצה להתמקם שם?".

מפעלי התעשייה מציעים לרוב היצע תעסוקתי דל, בשכר יחסית נמוך, בתנאי עבודה לא טובים, ותוך סיכונים אמיתיים של בטיחות ובריאות לעובדים. בעיר שבה פרנסה היא אחת הבעיות המרכזיות, והיכולת לפתח קריירה מקצועית מרשימה הוא כמעט בלתי אפשרי, מדובר על מכת מוות קשה לא פחות מאשר זיהום הריאות. המיתוס אומר שעיר תעשייה חייבת את התעשיות בשביל לפרנס את תושביה. אולם, מעולם לא נבדק תסריט אחר לפרנסה העירונית, שבו אולי תעשיות יצרניות נקיות מחליפות את הישנות המזהמות, ואולי מצמיחות כלכלה טובה הרבה יותר.

יש הסבורים שהכרזה על חיפה כעיר מוכת זיהום תפגע בכלכלת התעשיות הכבדות והפטרוכימיות, ותביא לאבדן מקומות תעסוקה רבים. אולם בפועל, לא צריכה להיות בהכרזה כזו כל סכנה למפעלים העובדים על פי הוראות החוק והתקנים. רק מפעלים שאינם מסוגלים לעמוד בהוראות החוק, יצטרכו לארוז ולעזוב, וטוב שכך.

ההשלכות החברתיות: זיהום, חולי, עוני והגדלת הפערים החברתיים בעיר

"ביקור בחדרי המדרגות של בנייני השיכון המתפוררים בשכונות המוחלשות כמו נווה פז ונווה יוסף, השוכנים למרגלות הכרמל מעל פיות ארובות התעשייה, מגלים סיפור עצוב על הקשר שבין התעשייה והמרקם החברתי", מספרת קליש רותם. "שלטים של מפעל 'כרמל אוליפינים' שצבע את חדרי המדרגות המוזנחים, או של 'בתי הזיקוק לנפט' ששיקם מעקות מטים ליפול. במקום ששכונות נזקקות אלה יקבלו תמיכה וחיזוק מהרשות המקומית, הן עברו לידי התעשיות המבקשות להוכיח את תרומתן לחברה. אם תשאלו את בעל הפיצריה או הקיוסק בשכונות אלה, מרבית מהתושבים אינם בריאים. יש האומרים שאין שם תושבים בריאים כלל. השכונות המוחלשות של חיפה ניזוקות באופן ישיר מהתעשיות הצמודות להן. העזרה הכלכלית שמושיטה התעשייה לתושבים היא פחותה מידי, מאוחרת מידי, קצת מחפה על אשמה ובעיקר יוצאת ידי חובה. הזיהום השורה שם מנציח את מעגל העוני והחולי אליו נקלעו מרבית מהתושבים".

ליאורה אמיתי, מתארת את הרווח הצפוי לתושבי האזור, אם יוכרז כנפגע זיהום:

  • תיפסק הסחבת האופיינית כל כך בנושא זיהום האוויר וכלל הרשויות יחויבו לפעול באופן משולב ודחוף.
  • ההכרזה על האזור כנפגע זיהום, עם דגש על זיהום ממקורות תעשייתיים – תבטיח שלא ניתן יהיה להוסיף לו מקורות זיהום תעשייתי, ושהרשויות יחויבו לפעול באופן ברור להוצאה של חלק מהגורמים המזהמים מהאזור.
  • התירוץ הקבוע של העדר משאבים לניטור ופיקוח – יקבל מענה: הקצאה של תקצוב הולם להגברת הפיקוח והבקרה על המזהמים והגברת מערך הניטור.
  • טיפול גם בבעיות עומסי התחבורה וזיהום האוויר, בעיקר לאורך הצירים המרכזיים הגברת הפיקוח והמניעה גם על הזיהום החמור, הנגרם מהנמל.

ח"כ דב חנין, שעמד בראש ועדת המשנה לבדיקת סוגיות תכנון וסביבה במפרץ חיפה, תחת ועדת הפנים בראשות ח"כ מירי רגב, התראיין לידיעות חיפה, ומסר את תגובתו: "אני קורא למשרד להגנת הסביבה להכריז באופן מיידי על אזור מפרץ חיפה כאזור נפגע אוויר. הכרזה כזאת תתן למשרד מגוון של כלים נוספים להתמודד עם בעיות זיהום האוויר הקשות באזור, כפי שנחשפו בממצאי ועדת המשנה שעמדתי בראשה ואשר הוצגו לכנסת כבר לפני מספר חודשים. להכרזה כזאת תהיה גם משמעות מיידית על התכניות העכשוויות להגדלת הפעילות במתחם בז"ן, לבניית אזור תעשייה מזוהם נוסף במתחם קרקעות הצפון ולהקמת נמל נוסף בחיפה, על כל השלכותיו הסביבתיות והבריאותיות הקשות. תושבי מפרץ חיפה לא יכולים להמשיך ולהיות בני ערובה בידי אינטרסים של טייקונים וחוסר מעש של הממשלה והרשויות".

לטענתה של קליש רותם, הלבטים אם להכריז על חיפה כעיר מוכת זיהום הם מיותרים. אין שום דרך להתגבר על בעיה אם לא מכירים בקיומה ומתמודדים איתה. מודעות, היא החלק הראשון והעיקרי בפתרון כל בעיה. הכרזה על עיר מוכת זיהום יהיה, בטווח הארוך, רווח אמיתי לעיר. גם אם בטווח הקצר יהיו הפסדים, הם יהיו זמניים. חיפה זקוקה בימים אלה להנהגה שרואה קדימה את הטווח הארוך. הגיע הזמן לנקות את העיר: מהזיהום, מהמחלות, ומחשיבה קצרת-טווח.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s