"חיפה לא צריכה 'גני יהושוע'. היא לא ניו יורק או תל אביב." את הדברים האלה אומר לא אחר מהאדם שמופקד על תכנית המתאר של חיפה.
תכנית המתאר האחרונה של חיפה הוגדרה בשנת 1934 בזמן המנדט הבריטי, ומאז הרבה מים (או שפכים) זרמו בקישון. תכנית המתאר קובעת איך תראה העיר לשנים לבוא. היא התכנית היחידה (היחידה!) שבה קובעים את שטחי המגורים, הפארקים, שטחי המסחר, קווי התעבורה הראשיים וקובעת למעשה איך ייראו חיי התושבים בעיר.
בימים אלו עומדת לדיון ציבורי תכנית מתאר חדשה לחיפה, אחרי 80 שנה שלא קבעו אחת כזו. זה היה צריך להיות יום שמח, אבל עינת קליש רותם, יו"ר "חיים בחיפה", מראה שהתכנית הזו נטולת כל חזון, משאירה את חיפה בדיוק כמו שהיא והופכת אותה הלכה למעשה לעיר תעשייה שמשרתת בעיקר נמל עצום, בתי זיקוק וחוות מפעלים.
בואו תשמעו מה יש לה להגיד למי שערך את התוכנית ולחוקר אדר' דודי גלור, החוקר הממונה על שמיעת ההתנגדויות של הציבור לתוכנית.
