פרופ' עדנה שביב, מומחית לבנייה ירוקה: "אנו נמצאים בנקודת האל-חזור מבחינת התפתחות העיר"

פרופ' עדנה שביב, חברת סגל (אמריטה) בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, לשעבר דיקנית הפקולטה (בין השנים 2003 עד 2005), חברה בוועדה שכתבה את התקן הישראלי לבנייה ירוקה, ויועצת מומחית בתחום הבניה הירוקה והחסכונית באנרגיה, הגישה אחת מתוך אלפי ההתנגדויות לתוכנית המתאר של חיפה, חפ/2000.

פרופ' שביב ובעלה, אף הוא פרופסור בטכניון, חיפאים מלידה, שאוהבים את חיפה מאוד. "אנחנו שוקלים לעזוב את חיפה ולעבור לתל אביב", היא כותבת. "חיפה אכזבה אותנו. שנינו סובלים מתחלואות קשות כתוצאה מהזיהום בחיפה, ואף אחד משלושת בנינו איננו מגדל את נכדינו בחיפה."

"החזון שלי הוא שחיפה תצהיר ותפעל בכיוון של להיות העיר הירוקה ביותר בישראל. כך תמשוך אליה צעירים המחפשים איכות חיים, תתמוך בעסקים קטנים ולא מזהמים, תעשיות קלינטק ותעשיות עתירות ידע, הנשענות על בוגרי הטכניון ואוניברסיטת חיפה. כעיר ירוקה עם איכות חיים בריאים, חיפה תוכל להתחרות בתל אביב, הגדולה והחזקה מבחינה כלכלית והיקרה, ותוכל להציע מגורים ירוקים ברי השגה ועם איכות חיים גבוהה."

בתמונה: קייפטאון, דרום אפריקה. צילום: Hubert January, CC BY-NC-ND 2.0


תכנית מתאר חיפה – התנגדות פרופ' ארכיטקטית עדנה שביב

כארכיטקטית שהתמחתה ועוסקת בבנייה ירוקה, במחקר, בהוראה ובועדות התקינה השונות העוסקות ב"בנייה מקיימת", אשים את הדגש על הנושא של "בנייה ירוקה". כאשר אתרכז בעיקר בנושאים של איכות הסביבה מחד, ואיכות החיים בעיר, מאידך, שהם שני הפרקים החשובים ביותר בבנייה ירוקה.

הייתי מצפה שחיפה תכריז שהיא שמה דגש על איכות הסביבה ואיכות החיים. שחזון העיר חיפה הוא להיות סמל לעיר "הירוקה ביותר בישראל".

ערים ירוקות בעולם, כמו פריבורג בגרמניה, שיש בה איזור ללא מכוניות ומספר רב של בניינים ירוקים, ונקובר בקנדה, עם גנים רבים ומסלולי אופניים, קייפ טאון בדרא"פ, שהיא בעלת אוכלוסיה מהגבוהות בעולם, אבל שומרת על איכות חיים גבוהה תוך הקפדה על חיסכון באנרגיה ברמה המוניציפאלית, אדליד באוסטרליה, שמציעה 39 פארקים עירוניים, פורטלנד באורגון, העיר הירוקה ביותר בארה"ב, שמציעה אויר ומים מהנקיים ביותר שיש, והרבה שבילי אופנים, ואפילו מאסדר, באבו דאבי שהפכה למודל לעיר ירוקה נקייה עם איכות חיים שמושכת תעשיות ידע ומרכזים פיננסיים, בגלל האיכות הסביבתית.

כל הערים האלו שמניתי נמצאות ברשימת 10 הערים הירוקות ביותר לשנת 2014. ערים אלו מושכות אליהן תיירות בכלל ותיירות ירוקה בפרט, תעשיות ירוקות לא מזהמות, תעשיות קלינטק, תעשיות עתירות ידע, ומרכזים פיננסיים.

במקום זאת, חיפה בחרה להגדיל את הנמל לנמל מגלומאני (זהו החור השחור/לבן שבמפת תכנית המתאר), וזאת כדי שתוכל לזקק את הנפט לארצות אירופה השכנות, ולהפוך ולהיות העיר המזוהמת ביותר בישראל, עם התעשיה הכבדה ביותר בישראל ועם תעשיה פטרוכימית מזהמת.

לחיפה יש פוטנציאל של להיות עיר תיירות – למעט ערים בעולם יש נוף מרהיב של ים והר, ונמל לקרוזים. חסרה רק מרינה ראוייה ושדה תעופה, וכמובן, פתיחת העיר לים ולנמל, ע"י שיקוע הרכבת, רגע לפני שמחשמלים אותה.

לחיפה יש גם שתי אוניברסיטאות שמושכות צעירים לבוא ללמוד בה, אבל שלצערינו, אינם נשארים בעיר, כי חיפה לא מציעה להם איכות חיים ומרכזי תעסוקה מבוססי ידע, אלא תעשייה כבדה הגורמת לה להיות מקום ראשון בארץ בזיהום אויר ובתחלואת סרטן.

עיר ירוקה צריכה להציע פארקים ירוקים לבילוי התושבים, ולשיפור איכות האויר. למזלינו יש בחיפה ואדיות שמהוות ריאות ירוקות, רק כי קשה לבנות בהם, אבל אי אפשר לאמהות עם עגלות ולאנשים מבוגרים להגיע אליהם, או לילדים לשחק בהם. לכן אלו לא פארקים. עיר ירוקה חייבת לספק תחבורה ציבורית טובה, ועוד יותר חשוב שבילים ומדרגות נוחות להולכי רגל ושבילי אופניים רבים. כן, גם בחיפה אפשר להשתמש באופניים, אם יהיו מסלולים מתאימים. על העליות אפשר להתגבר בעזרת מדרגות נעות, קרוניות הנעות בשיפוע (כמו בהונגקונג) או רשת "מעליות פוניקולר", כמו בואל פאראיסו שבצילה, שהן בנות למעלה מ- 50 שנה, והוכרזו ב-1996 כאתר מורשת עולמית. כל אלו מאפשרים רצף הליכה ורכיבה על אופניים.

חיפה חתומה על הצהרת פורום ה- 15 ליישום התקן הירוק בבנייה. אני לא רואה התייחסות לכך בתכנית המתאר. להיפך, בתכנית "גובה הבנייה" ניתן לראות סימון של כוכבים שמציינים בניית מגדלים, המפוזרים במקומות כדאיים מבחינה נדלניסטית. זה כולל בניית מגדלים על הר הכרמל, מבלי שמצויין כמה מגדלים, באיזה צפיפות וכד'. אבל – על הר אסור בשום פנים ואופן לבנות מגדלים. במשך תקופה ארוכה שמשתי יועצת למשרד להגנת הסביבה לגבי בדיקת תסקירים סביבתיים שכללו בדיקת הצללה ובדיקת מיקרו-אקלים רוחות. נוכחתי לדעת שמגדלים על רכס הכרמל יגרמו לרוח מסוכנת. הרוח האופיינית על ההר, היא כ- 8 מ/שניה. מגדל מעצים את מהירות הרוח בפי 2.5 עד 3. הווה אומר, שמתקבלת רוח סביב המגדל בעוצמה של למעלה מ- 20 מ/שנייה, שפירושו – שאדם יכול לעוף ברוח, ליפול ולהיהרג. גם קרוב לים אין לאפשר בניית מגדלים, כי גם שם הרוח האופיינית חזקה.

בנוסף, מגדלים על רכס ההר, גורמים לצל ארוך במיוחד, שיכול להגיע עד להדר הכרמל. כך יקרה שהשכונות בהדר תהינה בצל של הכרמל, תרתי משמע.
במשך השנים בדקתי האם ישנן ערים שבהן נבנו מגדלים על הר. בכל כנס שבו פגשתי אנשי מקצוע שעוסקים באקלים העיר, שאלתי שאלה זו. התשובה שקבלתי תמיד היתה – "אין מגדלים על רכס הר כי זה מסוכן". המקום היחידי שבו נבנו מספר מגדלים על גבעה בגובה של 110 מ' מעל פני הים, היה Nob Hill בסן פרנסיסקו. אבל – לאחר שאישה שעמדה קרוב למגדל עפה כלפי השמים (בגלל רוח טורבולנטית הנוצרת במפגש הרוח עם המגדל), והיא נפלה ונהרגה, הוצא חוק עירוני שלא מאפשר לבנות מגדלים אפילו על גבעה כמו נוב היל. כמובן שבכל ההרים הסובבים את העיר, אין אפילו מגדל אחד.

היום לצערי, אני רואה שכל המגדלים, כמו מגדלי אלרום הכרמל, שהיה בתחום שיפוט נשר, או מגדלי פרויקט מלון נוף, שכללו את הרחבת וההגבהת מלון נוף והצמדת מגדל מגורים אליו, שאותם בדקתי צפציפית עבור המשרד להגנת הסביבה, וראיתי שאין לבנות מגדלים אלו בגלל רוח מסוכנת שתיווצר – מגדלים אלו אמנם נגנזו אז, ועכשיו מגדלי אלרום, שעברו לתחום שיפוט חיפה, בנויים תחת שם אחר, והתחילו גם בבנייה של פרויקט מגדלי מלון נוף, שנמצאים על רכס הכרמל.

החזון שלי הוא שחיפה תצהיר ותפעל בכיוון של להיות העיר "הירוקה ביותר" בישראל. כך תמשוך אליה צעירים המחפשים איכות חיים, תתמוך בעסקים קטנים לא מזהמים, תעשיות קלינטק ותעשיות עתירות ידע, הנשענות על בוגרי הטכניון ואוניברסיטת חיפה. כעיר ירוקה עם איכות חיים בריאים חיפה תוכל להתחרות בתל אביב, הגדולה והחזקה מבחינה כלכלית והיקרה, ותוכל להציע מגורים ירוקים ברי השגה ועם איכות חיים גבוהה.

מנגד, אני מתנגדת להגדלת הנמל ולהגדלת התעשיה הכבדה והתעשיה הפטרוכימית המזהמת שגורמת לתחלואה של סרטן (שבעלי סובל מכך) ולאסתמא (שאני סובלת מכך). למרות ששנינו נולדנו בחיפה, גדלנו בעיר זו: גן ילדים, בי"ס, טכניון, ואנחנו שנינו פרופסורים בטכניון, אנחנו שוקלים לעזוב את חיפה ולעבור לתל אביב. חיפה אכזבה אותנו, שנינו סובלים מתחלואות קשות כתוצאה מהזיהום בחיפה, ואף אחד משלושת בנינו איננו מגדל את נכדינו בחיפה.

אנו נמצאים בנקודת האלחזור מבחינת התפתחות העיר.

במקום התואר הקיים היום לחיפה "העיר המזוהמת ביותר בישראל, עם תחלואת הסרטן הגבוהה ביותר" תכנית המתאר צריכה להבטיח לחיפה את התואר "העיר הירוקה, עם איכות החיים הטובים והבריאים ביותר בישראל."

בכבוד רב,

עדנה שביב
פרופסור לארכיטקטורה ובינוי ערים

מחשבה אחת על “פרופ' עדנה שביב, מומחית לבנייה ירוקה: "אנו נמצאים בנקודת האל-חזור מבחינת התפתחות העיר"”

  1. היא הייתה הדיקנית הכי גרועה שידעה הפקולטה לדורותיה ואף הודחה מהתפקיד (לא נבחרה בשנית).

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s