בלי שדה תעופה, איך הכלכלה של חיפה תמריא?

לכל עיר בינונית רצינית בעולם יש שדה תעופה, לפעמים אפילו כמה. בתכנון נכון, שדה הוא יתרון ענק. מדוע לא בחיפה?

צילום: wehardy, רישיון CC BY-NC-ND 2.0

למילנו, עיר של 1.3 מליון נפש, יש שלושה שדות תעופה: מלפנסה, לינטה, וברגמו. לעיר הנופש בדרום צרפת, ניס (Nice), שהיא גדולה מחיפה רק במעט (340 אלף תושבים), יש שדה תעופה עם שני מסלולים שיכולים להגיע ל-26 נחיתות בשעה, ולקיבולת של 13 מליון נוסעים בשנה. כדי להכניס קצת לפרופורציה, חיפה היא עיר של כ-270 אלף תושבים. כבר יש לה היום שדה למטוסים קלים יחסית, לטיסות פנים ולטיסות בינלאומיות לטווח קצר. בהכללת אוכלוסית הקריות והסביבה, מדובר על עיר מטרופולין של חצי מליון, המשרתת כמליון וחצי תושבים בכל צפון בארץ.

כדאי גם להעיף מבט דרומה. רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע, מבין את חשיבותו של שדה תעופה בינלאומי לכלכלת עירו ולסביבה. לא זאת בלבד, אלא הוא גם זריז. אם לא נתעורר, נשאר עם כל הצרות של המפרץ שלנו, ובלי התקווה.

לצורך השוואה עם ארה"ב והעולם המפותח (המספרים כאן כוללים רק שדות "תעופה כללית", ברמת שדה חיפה) – בקליפורניה יש 128 שדות תעופה, בויסקונסין 74, באלבמה 70, בוושינגטון 49, בניו-יורק 52, ובמסצ'וסטס 18. באירופה אפשר למצוא: 50 שדות תעופה בבלגיה, 26 בהולנד, ו- 36 בדנמרק. בעולם המתפתח במזרח אירופה ניתן למצוא במולדובה 4 שדות תעופה, באלבניה 5, במקדוניה ובקוסובו – 2. אך אם נספור את כל השדות – גם שדות ראשיים ומנחתים שונים – נמצא מספרים גדולים הרבה יותר.

אם תמשיכו הלאה ותקראו את הכתבה הזו עד סופה, תגלו ששר התחבורה מביא לצמצום מספר שדות התעופה בישראל בשנים הקרובות. בסופו של דבר, יכול להיות שיישארו בארץ שני שדות בלבד.

האם שדה תעופה ליד עיר זה דבר בטוח? הגיע הזמן ללמוד מהעולם הגדול

נושא הבטיחות מעלה חששות בקרב הציבור, אך לא תמיד בצדק. אומנם קיימת מגמה בעולם להרחיק נמלי תעופה מערים, אך המדובר הוא בנמלי תעופה ראשיים כדוגמת נתב"ג ולא בשדות תעופה עירוניים. יחד עם זאת, קיימות בעולם אין-ספור דוגמאות של נמלי תעופה מפורסמים המוקפים בשטח עירוני רציף וצפוף, ולמרות החשש הבטיחותי, אין שום כוונה או אפשרות מעשית להזיז אותם.

דוגמה לשדה תעופה מקומי היא שדה הפרבר ואן נייז (Van Nuys) בלב עמק סן פרננדו במטרופולין לוס אנג'לס, הוא אחד משדות התעופה המקומיים העסוקים ביותר בעולם: כ-260,000 המראות ונחיתות בשנה, אורך המסלול העיקרי שלו הוא כ- 2400 מ' (לעומת כ-2000 מ' של מסלול ש"ת חיפה, לאחר שיוארך). השדה נמצא בלב שטח בנוי בצפיפות, ולכן יש שעות הפסקת פעילות ("עוצר") עבור סוגים שונים של מטוסים, בהתאם לרמת הרעש שלהם. במילים אחרות – היתרונות של שדה תעופה בינוני עולים עשרות מונים על חסרונותיו, שאיתם כבר למדו להתמודד בעולם, ולכן כל שנותר לנו הוא לאמץ את הפתרונות שפיתחו בעולם כדי להתמודד עם המפגעים.

שדה התעופה של Van Nuys בלב עמק סן פרננדו במטרופולין לוס אנג'לס
שדה התעופה של Van Nuys בלב עמק סן פרננדו במטרופולין לוס אנג'לס

היתרון העצום של נמל תעופה 'עירוני' צמוד לעיר, ואפילו בתוכה, היא משך הזמן "מדלת לדלת" וקרבתו למרכזי תחבורה ציבורית עירוניים, בשונה מנמלי תעופה מרוחקים. זהו יתרון עצום שצריך להיבדק אל מול החשש בנושאים הבטיחותיים, שאינו תמיד מבוסס עובדתית. כמו בערים המתקדמות בחו"ל, גם לשדה התעופה בחיפה יתרון גדול, בגלל קרבתו לרכבת הפרברית (ולרכבת בכלל) ולמערכת האוטובוסים המטרופולינית.

לגבי החשש מהסמיכות למפגעים מסוכנים, כדוגמת מיכל האמוניה, התשובה היא פשוטה: הגיע הזמן שהמפגעים האמיתיים יעופו מכאן. הרחבת שדה התעופה היא הזדמנות להיפטר מכל הסכנות הנוראיות, שכבר מזמן אינן צריכות לשבת במפרץ חיפה, וכך אפילו טוענת הממשלה. לכל המתעקשים שאי אפשר להקים שדה תעופה בגלל החומרים המסוכנים במפרץ חיפה אני אומרת: תקשיבו לעצמכם! אין טענה מגוחכת מזו!

התעופה הפנים-ארצית בישראל הולכת ומידרדרת

בנוסף לראייה המקומית, יש לשדה התעופה באזורנו גם השלכות כלל ארציות. כיום מחבר שדה התעופה בחיפה את תושבי הצפון עם אילת וקפריסין, ויכול להיות משמעותי עוד יותר לאחר סגירת שדות התעופה בהרצליה ושדה דב, החל מהשנה הבאה. למעשה, לשדה התעופה בחיפה יש תפקיד עצום בשמירת התעופה הפנים-ארצית, ובחיבור של צפון המדינה אל המרכז והדרום.

עד לפני שנים מעטות היו בישראל שבעה שדות תעופה ומנחתים היכולים לשרת תחבורה אוירית פנים-ארצית: ראש פינה, חיפה, הרצליה, שדה דב, ירושלים, באר שבע ואילת. (ברשימה זו נכלל גם מנחת באר שבע, מאחר שיש בו שירותים חיוניים בסיסיים, כגון תדלוק.) תוכנית מתאר ארצית תמ"א 15, שאושרה בשנת 2000, הגדילה וביססה את תפרוסת שדות התעופה בארץ אף מעבר לרשימה הנ"ל. ועדת בודינגר (2008) יצרה תוכנית אב לשדות התעופה, הנחשבת על פי אנשי מקצוע מתחום התעופה כתכנית מעולה.

אך מה אנו רואים בפועל? שדות התעופה של ירושלים והרצליה כבר נסגרו, על שדה דב נגזר להיסגר, ואם ייסגר גם שדה חיפה, תיוותר ישראל עם שלוש שדות תעופה פנימית בלבד: ראש פינה, באר שבע (מנחת) ואילת.

אנשי תעופה טוענים שלא יהיה ביקוש רב לטיסות מאילת או מבאר שבע לראש-פינה, שכיום אינה מקום מרכזי. לכן שדה התעופה בראש פינה עלול להגיע אף הוא לסכנת סגירה, ולו רק מטעמי שימוש לא מספיק. במצב זה אנו עלולים להשאר עם שני שדות פנים-ארציים, אחד מהם מנחת, שישרתו תחבורה אוירית רק בין באר שבע לאילת. מדהים ששיקולי נדל"ן, נמל לא נחוץ, פיתוח תעשייתי מזיק, וחששות של תושבים בנושא הרעש, שהיום כבר יש להם מענה והתייחסות בעולם, מנוצלים על ידי פוליטיקאים לטוות ספינים, ומחסלים את המפעל הציוני של התעופה הפנים-ארצית שנבנה בעמל רב החל בשנות ה-1930.

ישראל עם שני שדות תעופה פנים ארציים תהיה כמו מדינת עולם שלישי

אם תתממשנה תוכניות הממשלה, יישארו בישראל רק שני שדות פנים ארציים. במצב זה תהיה ישראל כמו מדינה מהעולם השלישי. אין עיר בעולם המפותח בסדר-גודל של חיפה והקריות, המאכלסת כחצי מליון נפש ומשרתת מעל למליון וחצי, שאין לה שדה תעופה עירוני/איזורי לתחבורה אוירית פנים-ארצית, וחיבור אל הסביבות הקרובות שנמצאות מחוץ למדינה. תחבורה כזו נתפסת כלא פחות בסיסית מתחבורת רכבות או אוטובוסים. מקובל בעולם ששדות תעופה עירוניים נמצאים ממש קרוב לעיר, ואפילו בתוכה, כדוגמת שדה ואן נייז.

לא יעלה על הדעת שחיפה תנושל ממעמד זה, וכאן יש ללמוד מהעולם הגדול ולא מההתנהלות הבלתי סבירה בארץ.

כמו בכל הקשור לתחבורה הציבורית, גם לתחבורה האוירית יש לאן לשאוף במדינת ישראל, ולהשתפר עוד הרבה. תחבורה ציבורית, היא כוח מפתח כלכלה ומחזק חברה. תחבורה ציבורית מצמצמת פערים חברתיים, מחזקת פריפריות, מחברת אל מקומות עבודה, ויוצרת הזדמנויות.

זה נכון בקרקע, ונכון גם באוויר.

זה נכון לאוטובוסים, לרכבות וגם – למטוסים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s