מדוע הארנונה בחיפה אינה מעודדת עסקים קטנים?

כמה מילים על צו הארנונה, על השימוש השגוי במס ועל העסקים הקטנים והמקופחים בחיפה.

צילום: שי ברזילי, רישיון CC BY-NC 2.0

היום יאושר צו הארנונה לשנת 2016 במועצת העיר חיפה. התעמקות בצו הארנונה חושפת עד כמה העירייה מפספסת את הכוח שיש למס זה ביצירת תהליכי שינוי של המרחב העירוני, ובמיוחד המרחב העיסקי.

חיפה משוועת להתחדשות של אזורים רבים בה – לכניסה של אוכלוסיות צעירות, לחיזוק של עסקים וכו'. מלבד כמה מתחמי-התחדשות שעיריית חיפה מנהלת, ישנם עוד אזורים רבים שלא תזיק להם זריקת חיוניות.

11700897_940150572674197_1657568673540676807_o

הארנונה היא מס שיכול להשפיע על תהליכי שינוי 'אורגניים' בכל מיני מקומות בעיר, אפילו לפעמים לא צפויים, ולא רק מקומות בהם קיימת יוזמה או אינטרס של העירייה. למשל, במקום להפחית את הארנונה לכל העסקים הקטנים בעיר, על מנת לחזק אותם בכל המרחב העירוני, הארנונה נותנת הטבה רק לעסקים שלוקחים חלק בפרויקטי העיר התחתית ("מתחם 21" ו"קמפוס הנמל"). זה נחמד לנסות לעזור לפרויקט שהוא סוג של "בן אהוב", אבל זה לא אומר שאפשר לנטוש את כל השאר.

בתי האוכל בעיר התחתית, עומדים לקבל הטבות מופלגות גם בארנונה וגם בשכר הדירה. האם הכוונה של העירייה היא שהמסעדות הקיימות בעיר יעתיקו את מקומן לשם, יעזבו את מיקומן הנוכחי בעיר, או שמטרתה היא לעודד פתיחה של בתי אוכל חדשים? כי תחושת הקיפוח הרי לא תאחר להגיע…

עסקים קטנים ובינוניים מהווים 99.3% מהעסקים בארץ, מעסיקים 55% מהעובדים, ומגלגלים 45% מהפדיון. ועדיין העירייה מסרבת להכיר בחשיבות שלהם.

מפעלים קטנים משלמים ארנונה גבוהה הרבה יותר פר מטר מאשר מפעלים גדולים, עתירי שטח. האם אנחנו לא רוצים לעודד הקמה של מפעלים קטנים ולא מזהמים? מפעלי זיקוק ו/או אחסון מוצרי דלק, דשנים וכימיקלים, משלמים לא רק על הבניינים שברשותם, אלא רק על הקרקע שהם מחזיקים, גם אם אינה בנויה. הפרש התשלום על הקרקע בין מפעלים קטנים למפעלים עתירי שטח הוא עצום – 50.18 ש"ח למ"ר לעומת 6.58 ש"ח למ"ר. פי 7.6 !! מה אם כך היתרון שמביאים מפעלים עתירי שטח לחיפה, שהם באופן טבעי גם המפעלים המזהמים יותר? נראה שהגודל שלהם הוא היתרון שלהם והחסרון שלנו: מפעלים עתירי שטח הם לרוב מפעלים שבהם יש מעט מאד מקומות תעסוקה באופן יחסי למ"ר. גם מיעוט מקומות עבודה, וגם מיעוט הכנסות לקופת העירייה.

השוואה בין התעשיות הכבדות והעסקים הקטנים מגלה שהאחרונים משלמים למטר הרבה יותר. מדוע העירייה לא נותנת לעסקים הקטנים תנאים לפחות דומים לאלה של התעשיות הכבדות, אם לא טובים יותר?

ועוד אנקדוטה על בתי קולנוע. בתי הקולנוע הקטנים (עד 750 מ"ר) מחויבים ב- 122.44 ש"ח למ"ר. הגדולים, מעל 1500 מ"ר, מחויבים ב- 67.61 ש"ח למ"ר. ככל שאתה גדול יותר – כך יהיה לך זול יותר. הנה עוד מסמר בארון הקבורה של מבני התרבות והבילוי שיכלו להיות מפוזרים בלב המרקם העירוני הותיק. שמעתי את יהב וסגניו לא אחת אומרים לי שבתי קולנוע קטנים בעיר אינם רווחיים.
בוודאי שהם אינם רווחיים. העירייה דואגת להפוך אותם ללא- רווחיים.

רגע לפני ישיבת המועצה הערב בנוגע לארנונה, אני קוראת לחברי המועצה לחשוב מעבר למספרים ולראות את העתיד שאנו מעצבים לעיר.

תודה רבה לויטלי דובוב-דותן ולצוות המחקר של "חיים בחיפה"!

תגובה אחת בנושא “מדוע הארנונה בחיפה אינה מעודדת עסקים קטנים?”

  1. לא ציפיתי שמישהו יצפה שהארנונה בחיפה תשקף אינטרסים עירוניים—מזה שנים הבנתי שהיא משקפת רק אינטרסים עירייתיים:
    1. קלות האכיפה: גבה מהקטנים, חסרי יכולת ההתנגדות, את מה שאתה מוותר לגדולים עקב המאמץ הנדרש לגבות מהם.
    2. על תתעסק עם חובות, זה מאמץ גדול מדי. הגדל במקום זאת את שיעורי הארנונה כך שבממוצע יהיה לך מספיק כסף.
    3. הכבוד ג"כ שווה כסף. את מכבדך ואת מקורביך ואת בני חסותך ואת המכורים לך—אותם תכבד.
    4. במגבלות הנ"ל, מקסם הכנסות, כעסק-למטרות-רווח לכל דבר. אחרי הכל, העסק שלך הוא לפרנס את המוני המתפרנסים הרשומים כעובדי עיריה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s