זיהום האוויר במפרץ חיפה: המשרד להגנת הסביבה חייב להקדים תרופה למכה

בחודשים האחרונים אנו נמצאים בקשר ישיר עם המשרד להגנת הסביבה ועם חלק מפעילי הסביבה על מנת לקחת חלק בצוות המגבש את תכנית הפעולה לניקוי והחלמת חיפה. בפגישות הרבות שבהן נכחנו, שמענו את התייחסויותם של הגופים הסביבתיים השונים במרחב חיפה למצב בכלל, ולתכנית העבודה של המשרד להגנת הסביבה בפרט, ובחרנו להתמקד בשני נושאים חשובים מאד לדעתנו, שלא קיבלו להבנתנו מספיק תשומת לב משאר הגורמים.

מסמך זה מטרתו להוסיף על כל טיעוני פעילי הסביבה, ולא לחזור עליהם. מבחינתנו, העיסוק עם העבר וההווה הוא חשוב, ולראייה, עוסקים בו כבר היום הרבה מאד גופים ופעילים. יחד עם זאת, אנחנו טרודים בעיקר עם העתיד, ועם הגדלת כל התכניות של התשתיות התעשיתיות במפרץ חיפה (הגדלת בתי הזיקוק, הקמת חוות המיכלים 'קרקעות הצפון', ונמל המפרץ הכולל נמל דלקים, שיאפשר למיכליות להגדיל את ייצוא הדלקים ממפרץ חיפה פי שישה). לטעמנו, הגופים הסביבתיים אינם עסוקים מספיק בעתיד של מפרץ חיפה, ועל כן אנו החלטנו להתמקד בנושא זה.

אם בשקט בשקט מאחורי הגב שלנו יבנו תשתיות להגדלת שרשרת ייצור הדלקים – לא יעזור אם ננטר כל חלקיק אויר עד מחר בבוקר. אנחנו לא רוצים להתעורר יום אחד למציאות חדשה שבה כמויות תוצרי התעשיות הפטרוכימיות גדלו באופן דרסטי, ואנחנו כולנו עסוקים בניטורים. מבחינתנו, מוכרחים להקדים תרופה למכה.

ואלה דברינו לשר להגנת הסביבה, מר אבי גבאי (למכתב בפורמט PDF):


 

לכבוד – השר להגנת הסביבה, מר אבי גבאי

הנדון: התייחסותנו לתכנית המשרד להגנת הסביבה לצמצום זיהום האויר והסיכונים הסביבתיים במפרץ חיפה

קראנו בעיון את התכנית המרשימה והמעמיקה של המשרד להגנת הסביבה לצמצום זיהום האויר והסיכונים הסביבתיים במפרץ חיפה, מיום 11.8.15. אנו מברכים על הכוונה, המאמץ וההשקעה לגבש תכנית לאומית. סוף סוף אות להכרה במצב הבלתי תקין של חיפה, הדורש התייחסות מיוחדת.

כמי שעוקבים מספר שנים אחר התכניות המגובשות ומקודמות במפרץ חיפה, אנו מלאי חששות בנוגע למציאות שתיווצר לאחר מימוש התוכניות, כולן ואף חלקן, לאור הגידול הצפוי בהיקף תשתיות התעשייה. במפגשים שונים עם כבוד השר ונציגיו מהמשרד להגנת הסביבה, קיבלנו את הרושם שוב ושוב כי המשרד אינו משוכנע שקיים קשר הכרחי בין הגדלת תשתיות מפעלי התעשייה, הגדלת כושר הייצור של מפעלים אלה, לבין הגדלת הפליטות והזיהום.

בנוסף, הבנו שהמשרד מתייחס רק לתכניות שכבר אושרו ותוקצבו. העדר ההתייחסות לתכניות המקודמות במפרץ חיפה, שעומדות להגדיל את שרשרת ייצור תזקיקי הדלק ואת היקפי התוצרים של התעשיות הפטרוכימיות – מורגשת בחסרונה.

ייתכן שחששותנו מופרכים, ושאין בהכרח קשר בין הגדלת תשתיות תעשייתיות לבין הגדלת פליטות וזיהום. זו היא נקודת הנחה שאותה הגדיר המשרד להגנת הסביבה שעליה ראוי היה לקיים דיונים מקצועיים מעמיקים, כי עליה מבוססת כל תכנית העבודה. אם אחד אינו משוכנע שיש בהכרח קשר, והשני אינו משוכנע שאין בהכרח קשר – מי צודק, ועל מי מוטלת חובת ההוכחה?

יחד עם הטענה אותה שמענו לא אחת "כי אינכם משוכנעים שיש בהכרח קשר" מגיע גם החופש להתעלם משאלות הרות גורל על הגדלת תשתיות התעשייה במפרץ, דבר שמעביר באופן אוטומטי את האחריות לנושא, ואת חובת ההוכחה, למתנגדים לתכניות.

לשיטתנו, מדובר בפגם מהותי היושב בבסיס הנחת העבודה של תכנית המשרד המציג, שוב, את הבלבול בחלוקת התפקידים ובחוסר הבנת גבולות האחריות בין משרדים ממשלתיים (בין אם הם אמונים על איכות הסביבה או על בריאות הציבור) ובין גופי סביבה ופעיליהם, שרובם המכריע מקדיש את חייו לנושא בהתנדבות מלאה, ואין לו את האמצעים והכלים המקצועיים או הפיננסיים להציג מידע מוסמך שצריך להגיע ממשרדי הממשלה ומגופים רישמיים אחרים.

אחרי שנים רבות שהמשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות העבירו לציבור מידע חלקי, אחרי שהתגלתה האמת הקשה ע"י משרד הבריאות (שלא חזר בו מדבריו, למרות הספינים בתקשורת שהשאירו את הציבור מבולבל), ואחרי סבל בלתי יתואר של אלפי תושבים שלא שפר עליהם גורלם והם 'נפלו' בסטטיסטיקות בצד הלא נכון של הגרף- מתפקידו של המשרד להגנת הסביבה להוכיח לנו, תושבי חיפה, שאין קשר בין הגדלת התעשיות ובין הגדלת הזיהום, ולא להיפך. זה אינו תפקידנו. אם ברצונכם לבנות אמון מחודש אחרי שנים רבות של חוסר אמון, כפי שניכר לאחרונה במאמציכם המרשימים, מן הראוי להסביר ולנמק גם את הנחת הייסוד הזו שעליה מתבססת תכנית העבודה של המשרד.

על כן נבקש מהמשרד להגנת הסביבה:

  1. אנא הפריכו את חששותנו במידה ואין קשר מוכח בין הגדלת תשתיות תעשייתיות לבין הגדלת זיהום האויר. תפקינו כסיעה במועצת העיר לייצג ולדאוג לאוכלוסיה המקומית. אין לנו את הכלים שיש בידי המשרד לגילוי העובדות ולהרגעת חששות התושבים. אנו מצפים לקבל עובדות קשיחות מהמשרד, בפרמטרים השונים, שאותם אפשר להבין ולהעביר בנקל לכל תושבי העיר.
  2.  במקביל, נבקש מהמשרד התחייבות ברורה כי הוא – א. ימשיך לפעול למען שיפור מצב איכות האויר והסביבה. ב.יתנגד וימנע כל הרעה במצב הקיים, וכל עליה בפליטות ובזיהום. לא נסתפק בהנצחת המצב הקיים, גם ולמרות שלדבריכם הוא השתפר בשנים האחרונות. אנו מבקשים להמשיך ולפעול למען שיפור המצב עד שתושבי חיפה ידעו שהם נושמים אויר הרים צלול כיין, לא פחות מזה שבירושלים.

עוד פגם בתכנית העבודה של המשרד להגנת הסביבה, כפי שהבנו מהפגישות, הוא ההתעלמות מהתכניות להגדלת תשתיות התעשייה שטרם קיבלו אישורים. לדעתנו, הגיע הזמן שבמדינת ישראל יהיה מי שיישיר מבט אל העתיד, יבחן את התמונה הרחבה, בין אם היא תתממש כולה או בחלקה. לא סביר שהמשרד להגנת הסביבה יתערב רק 'בדיעבד' אחרי שתכניות מקבלות אישורים. למעשה, אנו יודעים שאין זה המצב היות והמשרד להגנת הסביבה מעורב גם בשלבים מוקדמים של התכנון עם מוסדות התכנון. לאור זאת, חוסר ההתייחסות לתכניות שנמצאות בהליכי התכנון טרם האישורים אינה קבילה. מותר לנו לצפות שהמשרד להגנת הסביבה יקדים את המאוחר, יראה כמה צעדים קדימה ויתערב לפני שהמציאות משתנה. מכיוון שבמסמך לצמצום זיהום האויר המשרד מתייחס להבנתנו רק לתכניות שאושרו ולעובדות קיימות, אנו מבינים שאין הוא רואה את תפקידו כגורם מקצועי מתכלל, ועל כך לא נותר לנו אלא להצטער מעומק הלב, עבור כל תושבי חיפה וסביבתה.

לאור שני פגמים אלה, כפי שאנו רואים אותם, בהנחת העבודה של המשרד להגנת הסביבה, שמשמעותם היא צמצום טווח האחריות שלו – אנו מעבירים בזאת את הערותינו בשני נושאים שלא קיבלו מספיק התייחסות במסמך, ושלפי מיטב הבנתנו כן נמצאים בטווח האחריות של המשרד:

הנושא הראשון – הפליטות מהנמלים בחיפה

בשנים האחרונות חל שינוי רציני בהתבוננות העולמית על פליטות מכלי שייט. מתברר שפליטות מכלי שייט בעולם גדולות מאלו של כלל תעשיית התעופה האזרחית, בפרט ולאור השימוש באניות בדלקים מהסוג הזול והמזהם ביותר. עד שנת 2050 היקף הפליטות העולמי מכלי השייט צפוי לגדול פי ארבעה, השווה לקצב הגידול שהיה בין 1950-2000.

אמנם פליטות גזי החממה של הצי העולמי הוא כחמישית מפליטות כלי רכב, אך בהתייחס לנוקס ו-פי.אם., מדובר על ערכים דומים ביותר. בסוקס מדובר על ערכים של עד פי 1.5-3 יותר. נתונים אלה רלוונטיים רק לפליטות מארובות כלי השייט, מבלי שלקחנו בחשבון את הפליטות בעת טעינה ופריקה של דלקים באניות מיכל. המעבר המתוכנן לשימוש במתח חוף (אספקת חשמל מהחוף) בעת עגינה יסייע אמנם לצמצם את הזיהום למספר השעות המוגבל של שהיית אניית מכולות בנמל, אך לא יעזור במקרה של אניות מיכל שזמן הטעינה/פריקה שלהן ארוך הרבה יותר, והפליטות הן גם מפעולות המטען עצמו.

לגבי אניות מיכל הבעיה כאמור חמורה יותר, מכיוון שבנוסף לפליטות הקשורות להנעה העצמית של כלי השייט, ישנן גם פליטות מתהליך הטעינה או הפריקה.
למשל, למיטב ידיעתנו אין כרגע בנמצא משיבי אדים ל- PV – Pressure Valves שנמצאים על גבי כל מיכל באניית מיכלית, ומיועדים לשחרור לחץ עודף (בדומה לשסתום בסיר לחץ). כל טעות בטעינה של כלי השייט מביאה לשחרור גזי דלק משסתומים אלה. אם ובמידה וקיימים Vapor Collectors, הרי שהם מצויים היום בשוק אך ורק במיכלים של שני סוגי דלק מסויימים, ולא נבדקה המצאותם למגוון הדלקים המיועדים לייצוא מהנמל הקיים ומהחדש שבבניה.

בחיפה יש היום שלושה מוקדי עגינה לאניות רגילות (מכולות, מטען כללי, צובר), וארבעה מוקדי עגינה לאניות מיכל. נמל המפרץ יוסיף עוד מוקד עגינה לאניות מכולה ועוד מוקד עגינה לאניות מיכל ברציף הדלקים שתוכנן ואושר. לאחרונה אנו שומעים כי חנ"י אינה מתכוונת להקים את נמל הדלקים, למרות שיש לו אישורים סטטוטוריים. בין אם יבנה כעת ובין אם לאו, ברור שמדובר בהחלטה זמנית שתוכל להשתנות בן רגע. היות והתכנית הלאומית שהצגתם מתייחסת רק לתכניות מאושרות, ומכיוון שתכנית רציף נמל המפרץ כוללת את רציף נמל הדלקים שקיבל את כל האישורים הרלוונטיים, נבקש מכם להתייחס לנתונים במסמך זה.

היקף הקיבולת של אניות המיכל ברציף הדלקים של נמל המפרץ – עתיד להיות לפחות פי שישה מקיבולת אניות המיכל ברציף הקיים היום בצידו המזרחי של נמל חיפה (ליד בית המכס), וזאת בהתבסס על התכניות שהוגשו ואושרו, מבחינת עומק המים פי 1.5 (14 מטר במקום 9-10 מטרים) ואורך הרציף פי 4 (500 מטר דו-צדדי, במקום 250 רציף חד-צדדי בנמל הקיים). זו עומדת להיות נקודת היציאה של תזקיקי הדלק לחו"ל, לייצוא. אם מגדילים את קיבולת "השסתום" שמאפשר ייצוא בנפח הגדול פי 6, מן הסתם מתוכנן גם זיקוק ואיחסון של נפחי דלקים גדולים הרבה יותר בכל מפרץ חיפה. כפי שציינו, המשרד להגנת הסביבה אינו יכול להתעלם ממגמה זו להגדלת היקפי הייצור של התזקיקים ושאר תוצרי הפטרוכימיה.

נקודות העגינה לאניות רגילות שעל הפליטה האטמוספרית שלהן צריך לפקח:

  • נמל חיפה
  • נמל הקישון
  • נמל מספנות ישראל
  • נמל המפרץ שהרציף שלו אושר ונמצא בתהליך הקמה

נקודות העגינה לאניות מיכל שעל הפליטה האטמוספרית שלהן צריך לפקח, גם מהארובה, וגם מדליפות לאטמוספירה בעת טעינה ופריקה:

  • רציף הדלק בנמל חיפה
  • רציף גדות בקישון
  • רציף הכימיקלים בקישון (גדה צפונית)
  • מיקשר ימי של תש"ן מול חוף קרית חיים
  • רציף הדלקים החדש שעתיד לקום בנמל המפרץ

לכך יש להוסיף את שתי חוות המיכלים הצמודות לנמל:

  • חוות ה- 20 אייקרס בנמל חיפה המערבי
  • חווה של שישה מיכלים גדולים המתוכננת על רציף הדלקים בנמל המפרץ

בתכנית לא ראינו התייחסות לפליטות מכל המקומות האלה. להבנתנו יש להכליל בתכנית:

  1. סקר סביבה של המצב הקיים, בכל הנקודות שתוארו, ובמיוחד ברציף הייצוא לדלקים בנמל חיפה הישן, וחוות ה-20 אייקרס שלידו.
  2.  סקר פליטות ממקומות העגינה האחרים, של אניות רגילות ושל אניות מיכל.
  3.  הפרדה בין פליטת ארובות של כלל האניות (כולל מיכליות), לבין פליטה לאטמוספירה בעת פריקה/טעינה של מיכלית ליצוא/יבוא של דלקים.
  4. קביעת ערכי יעד וערכי סביבה עתידיים.
  5. גיבוש יחד עם רספ"ן של נהלים ומי הם המבצעים לפיקוח על הפליטות במיידי (במצב הקיים), ובעת שתמומשנה התכניות החדשות לנמל המפרץ ורציף הדלקים הכלול בו.

בבדיקה שערכנו, אין עדיין חקיקה ו/או הכשרה מתאימה של אנשי רספ"ן או אנשי הגנה"ס לניטור, טיפול, מניעה, ואכיפה של חריגות, וגם התקנים עצמם טרם גובשו. באם קיימים כאלה, הם לא צויינו בבירור בתכנית הלאומית.
להבנתנו, את הפיקוח יכולים לבצע:

  • אנשי רספ"ן – תחת המנגנון הנקרא PSC – Port State Control
  • אנשי הגנה"ס – במידה ויוכשרו לטפל בנושא, ולאחר חקיקה מתאימה שתעניק להם את הסמכויות הנדרשות

על פי מידע שקיים אצלנו, נכון לעכשיו אין השלמת חקיקה שבוצעה ביוזמת רספ"ן לגבי זיהום אויר מכלי שיט. אי לכך אין בידי מפקחי PSC את הכלים או הידע לביצוע בדיקות פליטת מזהמים לאוויר מכלי שייט. הכלי היחיד שנמצא בידיהם כרגע הוא בדיקת תעודות שהונפקו ע"י חברת הסיווג של האניה, תעודה המונפקת גם לכלי שייט ישראליים. ישנן מדינות בארגון הספנות העולמי (IMO) אשר חוקקו חקיקה מקומית המחייבת את דרישות MarPol – Marine Pollution לגבי שימוש בדלקים דלי גופרית ותקני פליטה מכלי שייט. אנו מניחים שרק בהן ניתן יהיה לטפל. ומה עם השאר?

חוק אוויר נקי נמצא באחריות משרד להגנת הסביבה, וככל הידוע לנו, לא ניתנו סמכויות ניטור בדיקה ואכיפה למפקחי ה PSC כך שלא תיתכן בשלב זה אכיפה אפקטיבית. רספ"ן מאשרר את נספח 6 באמנת מרפול שיתן למפקחי ה- PSC סמכויות אפקטיביות. צפי לסיום התהליך לא ידוע, וזהו תהליך שאורכו נמדד בשנים, לא בחודשים.

לסיכום, לנו נדמה שרתמו את עגלת הנמל הקיים ועגלת הנמל שהולך ונבנה, בטרם נמצאו הסוסים שיודעים להתמודד עם ההיבטים הסביבתיים.
נבקש להסב את תשומת לב המשרד גם לדו"ח שהוציא אבי מושל עבור הקואליציה לבריאות הציבור "היבטי זיהום אוויר מנמל חיפה" ובמיוחד לנתונים המראים "כי בשנת 2012 רק האניות הגדולות בנמל חיפה פלטו כשני מליון ק"ג ,תחמוצת גופרית ועוד עשרות קילוגרמים של אנטימון, קדמיום, קובלט, כרום 6 כספית וארסן. פליטת הזיהום מהאניות בלבד עולה ככל הנראה על סך הפליטות מבתי הזיקוק". במבט עולמי ומקומי, נראה שנמל חיפה הוא גורם משמעותי בזיהום מפרץ חיפה, והוא ילך ויגדל עם הקמת נמל המפרץ השני, שיגדיל את היקפי הפעילויות של אוניות מכולה ומיכליות באופן דרסטי.

נמל המפרץ החדש בחיפה תוכנן, אושר, והולך ונבנה. החקיקה העוסקת בניטור הפליטות לאטמוספרה מכלי שייט לא הסתיימה (גם לגבי הנמל הקיים), הבודקים לא הוגדרו, ולא הוכשרו. המצב בתחום זה חמור אם כך בהרבה מתחום הפליטות ממתקנים ביבשה, בהם עוסק המשרד שנים רבות, ושגם בו פשתה בשנים האחרונות העזובה וחוסר התיקצוב כידוע, כפי שמודה המשרד וכפי שמופיע בדו"חות ביקורת.

הנושא השני – הפליטות הצפויות מעורף נמל המפרץ

למרות שרציף נמל המפרץ כבר נמצא בשלבי הקמה ובניה, הרי שעורף הנמל שאמור לשרת אותו – לא תוכנן, לא הוגש לאישורים, וכמובן שטרם אושר.
למרות שהמשרד אינו מתייחס באופן רישמי לתכניות עתידיות לא מאושרות, הפעם נדמה לנו שעליו לחרוג ממנהגו, וזאת בגלל ההתייחסות המקיפה שנותנת התכנית הלאומית של המשרד לעניין התחבורה.

הנמל הנוכחי מוגדר תוכנן ומתופעל כבעל קיבולת של מעל מיליון מכולות בשנה, בגודל 20 רגל. משאית וקרון רכבת יכולים להעביר בד"כ 2 מכולות של 20 רגל, או מכולה אחת של 40 רגל.

נמל המפרץ מתוכנן ואושר להיקף תעבורה דומה. במילים אחרות – כמות המכולות במפרץ מתוכננת לגדול פי 2. כדי לשרת את הנמל החדש, לשנע את המכולות, כמות כלי הרכב (משאיות וקרונות רכבת) תצטרך להכפיל את עצמה פי 2, לעומת הקיים היום.

כתוספת לתכנית הלאומית לצמצום זיהום האויר של המשרד להגנת הסביבה בנושא התחבורה אנו מבקשים לבצע:

  1.  כימות מדוייק רב שנתי של מספר המשאיות והקרונות (ברכבות המשא) שעושים דרכם אל ומהנמל בחמש השנים האחרונות, בהתאם לרישום שנמצא בשערי הנמלים.
  2. כמות הפליטות מכלי הרכב האלה.
  3. הערכה רב שנתית של התעבורה מנמל המפרץ שנבנה כעת.
  4.  אמצעים ודרכים לצמצום הפליטות במפרץ, למרות ההכפלה בכמות התעבורה המתוכננת והמאושרת.

התוכנית הלאומית לא תהייה שלמה ללא טיפול מעמיק ומקיף בגורמי זיהום הנמצאים בנמל, בעורף הנמל, בחוות המיכלים הצמודות לו.

יש להבין את נתוני המצב הקיים כדי להיערך לצמצום הנזקים העתידיים, כפי שנעשה לגבי המתקנים במפרץ חיפה הכלולים בתכנית.

בברכה,

ד"ר עינת קליש רותם
יו"ר סיעת 'חיים בחיפה'

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s