גם מחזקים את העסקים הקטנים והבינוניים בעיר, גם מכניסים כסף לקופת העירייה, וגם משקמים את תחנות האוטובוס החדשות והבעייתיות שעומדות עם שלטי 'תתחדשו' כבר שנתיים. אנו מציעים בזאת מתווה מניב (קובץ pdf), שיביא תועלת לכל הצדדים, אותו אנו מעבירים במקביל גם לעיריית חיפה.

נשמע לכם בלתי אפשרי?

בואו תתעמקו חצי דקה.

מצד אחד – כולנו רואים וקוראים על המצבם הכלכלי הקשה של העסקים הקטנים והבינוניים בעיר.

מצד שני – כולנו רואים מידי יום את עשרות לוחות פירסום ברחבי העיר ובמיוחד בתחנות האוטובוסים "החדשות", ריקות ומוזנחות. בתחנות האוטובוס עדיין קיימים שלטי ה"תתחדשו" בני שנתיים, עם פרסומות דהויות לפרויקט 'מתחם 21' בעיר התחתית, שחלק מעסקיו כבר אינם נמצאים איתנו.

ולבסוף – עיריית חיפה שרויה במצב כלכלי לא קל, ומחפשת הכנסות לקופתה.

הגיע הזמן לעשות אחד ועוד אחד ועוד אחד, לתחזק טוב יותר את תחנות האוטובוס (לוודא שהן מוארות, עם יותר ספסלי ישיבה, ועם צגים דיגיטליים המדווחים על זמני הגעת האוטובוסים), ועל הדרך גם לעזור לעסקים הקטנים בעיר, בחודשים הראשונים תוך סבסוד משמעותי של הפרויקט, ובלי שהם מחויבים להוצאות נוספות. המדהים הוא, שהמתווה הזה גם יכניס לא מעט שקלים לקופת העירייה.

כבר שנתיים עומדות תחנות האוטובוס מיותמות, ולא מכניסות אגורה לקופת העירייה. למעשה, לעיריית חיפה אין מה להפסיד אם תיקח על עצמה להוביל את הפרויקט באותו אנו מציעים. עליה להיות נדיבה ולהציע את התשתיות הקיימות לעסקים הקטנים, ללא כל תמורה בהתחלה. להערכתנו, תוך מספר חודשים תעלה המודעות לעסקים. במידה והפירסומים יהיו אפקטיביים, מערכת הפירסום בתחנות תהפוך גם למניבה כלכלית.

כדי לסבר את האוזן, עיריית תל אביב מרוויחה בסביבות 20 מליון ש"ח בשנה מחברה המתפעלת ומתחזקת את תחנות האוטובוס שלה, שגם אחראי על מצבן, נקיונן, ונוחותם. זהו סכום שלא הולך ברגל. כדי לשים את הדברים בפרופורציה – בתל אביב 840 תחנות, בחיפה הקימה עיריית חיפה בדיוק לפני שנתיים 500 תחנות חדשות. בחלק מהתחנות יש 2 ואף 3 לוחות פירסום.

שלא כמו ההסכם עליו חתמה עיריית תל-אביב לאחר מכרז שנוי במחלוקת, אנו מציעים להוציא מכרז הגון הכולל מתווה כלכלי פשוט וכדאי לכל הצדדים, שיתפתח באופן הדרגתי:

• תחזוקת תחנות האוטובוס ולוחות הפירסום בתחנות האוטובוס, שהוזנחו כבר מעל לשנתיים, יחזרו לאחריות של אגף התחזוקה בעירייה בשיתוף עיסקי של חברה חיצונית. אחוז מוסכם מסכומי הכסף שיגבו מהמפרסמים עבור שימוש בלוחות המודעות המפוזרות ברחבי העיר ייכנס לקופת העירייה.
• כדי להניע את הפרויקט, יש לקדם אותו באופן הדרגתי, כי בהתחלה כנראה לא יהיה כלכלי. על פי הביקוש לשימוש בלוחות המודעות, בתקווה שילך ויגדל עם הזמן, עיריית חיפה תדרוש מהגוף להוסיף עוד ועוד פריטים לתחזוקה: תאורה איכותית בשעות החשיכה, תוספת ספסלים ומקומות ישיבה, וגם צגים דיגיטליים שמיידעים את הנוסעים על זמן הגעת האוטובוסים. ההסכם בין העירייה לחברת האחזקה צריך להיות גמיש בהתאם לביקושים.
• בהתחלה תצא עיריית חיפה עם קמפיין עירוני חדש: "עוזרים לעסקים הקטנים בעיר", להגברת המודעות לעסקים הקטנים והבינוניים, ולהסברה ציבורית עד כמה חוסנם הכלכלי משמעותי לכוחה הכלכלי הכללי של העיר.
• לאחר כחודש ימים, כל עסק קטן או בינוני בעיר שעומד בקריטריונים ואינו חלק מתאגיד גדול – יוכל לפרסם משך כמה שבועות באחת מתחנות האוטובוס הקרובות לכתובתו, או במקום שבו עוברים לקוחותיו. הכנת הפוסטר והדפסתו יהיו באחריות ובמימון העסקים עצמם, עם הנחיות ותנאים ברורים מהרשות המקומית. הפירסום בתחנות האוטובוס יהיה ללא תשלום משך מספר שבועות שיקבע מראש.
• במידה ויהיה ביקוש רחב מצד מאות עסקים קטנים בעיר – יהיו כמה סבבי פירסום משך כמה חודשים, עד שכל העסקים המעוניינים להיות חלק מהפרויקט יזכו לפרסם בו.
• לאחר הסבב הראשון שיאפשר פירסום בחינם (מלבד הכנת הפוסטר והדפסתו), יוכלו העסקים הקטנים והבינוניים לפרסם תקופה נוספת במחירים מסובסדים ונמוכים במיוחד.

אם אתם מכירים עסקים קטנים בעיר שהיו רוצים לעזור לנו להשפיע על העירייה להוביל פרויקט כזה, ספרו להם וחברו אותם איתנו.

כמה מילים על העסקים הקטנים בארץ בכלל, ובחיפה בפרט.

• הכי הרבה פשיטות רגל במחוז חיפה – בגלובס (11.11.15) פורסמה בכתבה " מדינה בכינוס: עלייה דרמטית של 20% בבקשות לפשיטת-רגל" כי את הגידול המשמעותי ביותר במספר צווי הכינוס החדשים בשנת 2014 רשם מחוז חיפה, עם עלייה של כ-1,300 בצווי כינוס חדשים שניתנו לעומת 2013. בסך-הכול ניתנו במחוז חיפה 5,331 צווי כינוס חדשים ב-2014. זאת בעוד שבמחוז תל-אביב, לדוגמה, ניתנו 4,636 צווי כינוס ב-2014 – עלייה של כ-550 צווים ביחס לשנה הקודמת.
• העסקים הקטנים בחיפה בקושי שורדים, בגלל הוצאות עצומות – העסקים הקטנים בחיפה משלמים את הארנונה הגבוהה ביותר בעיר. ההוצאות הגבוהות מעיקות עליהם, ומהוות את אחד הגורמים המרכזיים בקריסתם. כבר כתבנו על כך באריכות.
•  העסקים הקטנים הם הלב של הכלכלה הארצית והעירונית – העסקים הקטנים מוכרים כיום בעולם כמרכיב קריטי בתרומתם לחיזוק הכלכלה המקומית, הן ברמת העיר והן ברמת המדינה, ועל כך ניתן לקרוא דו"ח הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים של משרד הכלכלה, יולי 2013 . העסקים הקטנים והבינוניים בישראל מהווים את האחוז העיקרי של מקורות התעסוקה וכמחצית מההון בכלכלת המשק. בשנת 2012 רק העסקים הזעירים (עד 4 עובדים) היוו שליש מהעסקים בארץ, כאשר שילוב העסקים הקטנים והבינוניים היוו 99.3% מהעסקים בישראל. הם מעסיקים 55% מכלל המועסקים, והפדיון שלהם, בדומה לערך המוסף שלהם, הוא כ- 45%. ברור לחלוטין שמדובר במרחב עיסקי שכל עיר צריכה לטפח.
• מה זה עסק קטן או בינוני? – ההגדרה של עסק זעיר, קטן או בינוני שונה בארץ ובעולם. עסק זעיר מוגדר עד 4 עובדים ומחזור מכירות של עד מיליון ש"ח. בעסק קטן 5 עד 20 עובדים ומחזור מכירות של עד 20 מליון ש"ח, ועסק בינוני מ 11 עד 100 עובדים עם מחזור מכירות של עד 100 מליון שח. על פי הגדרת משרד הכלכלה, עסק המעסיק בין 1 ל-50 עובדים נחשב לקטן. לעסק בינוני נחשב עסק שבו 50 עד 250 עובדים. מעל 250 עובדים העסק נחשב לגדול. בחו"ל ההגדרות מעט שונות, אבל בכל העולם מודעים לכולם הכלכלי העצום של העסקים הקטנים והבינוניים בהובלת הכלכלה הלאומית והעירונית.