שומרים על מסלול ההמראה של חיפה

לפני שבועיים, 27.12.15 השתתפנו בישיבה בות"ל (הוועדה לתשתיות לאומיות) בנושא הרחבת שדה התעופה בחיפה (תת"ל 80), והצגנו את עמדתנו. למרות שהתוכנית תשפיע על תושבי חיפה, המטרופולין, וכל צפון הארץ, זו היתה ישיבה עם משתתפים מעטים.

מדובר בתכנית המבקשת להוסיף 300 מטרים לשדה התעופה הקיים. לכאורה בשורה משמחת לאלה החולמים על שדה תעופה קרוב, עם טיסות לאירופה מחיפה, או לאלה המייחלים לראות תיירות נכנסת מאירופה הישר לחיפה ולצפון.

בפועל, בתכנית זו רב הנסתר על הגלוי, וההצהרה הרישמית של התכנית "תוספת 300 מטרים למסלול" מסתירה ככל הנראה את האינטרס האמיתי של התכנית "להסדיר את כניסת הכבישים והמסילות לנמל המפרץ".

תשאלו – אז מה רע בתוספת 300 מטרים? האם "תוספת 300 מטרים עדיפה על לא-כלום"? על פי מיטב המסורת ה'כדאייניקית' – צריך לקחת את מה שנותנים, כי עדיף קצת על פני שום דבר.

אז זהו, שהפעם, זה לא המקרה. מדובר בתוספת 300 מטרים שבקצה שלהם יוקמו תשתיות לנמל, תשתיות שלא יאפשרו לעולם הארכה נוספת של המסלול בהמשך. מעיון מעמיק בתכנית וניסיון להתחקות אחר כוונותיה נראה כי ניזקה של התוכנית הזו עלולה לעלות על תועלתה. במקום לפתח את השדה ולאפשר לו לגדול בעתיד, התוכנית עלולה להנציח את הקפאתו בשלב הראשון, ואת חיסולו בשלב השני.

מה המשמעות של תוספת 300 מטרים בלבד?

  1.  תוספת 300 מטרים בלבד תשאיר את השדה ביכולותיו המוגבלות הנוכחיות ולא תאפשר חיבור עם אירופה. התוספת היא מס שפתיים, זה לא אורך מספיק כדי להפוך את השדה ל"דרגה 2" שיחבר אותנו עם אירופה.
  2.  תוספת של 300 מטרים בלבד תאפשר את חיבור נמל המפרץ לכל התשתיות התעשיתיות – דרכים, מסילות וצנרות. בנתיים יתפקד השדה עם מיעוט טיסות לטווחים קצרים מאד, דבר שבעתיד יאפשר לבעלי האינטרסים להוכיח בקלות שמבחינה כלכלית אין לשדה התעופה הצדקה – והשטחים שלו יעברו לשטחי התעשיות הנמליות.

בישיבה נכחו שלושה נציגי 'חיים בחיפה'. נחשון צוק ציין בפני חברי הוועדה את כל הכתוב בידיעה זו, והציג את עמדתנו הרישמית: אנו מעוניינים לראות שדה תעופה מדרגה 2 בחיפה, שדה קטן יחסית המאפשר המראות ונחיתות ליעדים רבים במרכז אירופה, וזאת לפחות עד שתהייה חלופה אחרת לצפון. הבענו את חששותינו בפני חברי הוועדה שהתכנית הנוכחית לא תאפשר את קיומו של שדה קטן כזה, בזמן ששדה בינלאומי גדול ברמת דוד נראה נכון להיום רחוק ביותר.

נמשיך לעקוב, לדווח ולפעול למען שדה תעופה בצפון.

הנתונים והשחקנים

אורכו של השדה הקיים מאפשר טיסות של מטוסים פרטיים קלים, ומטוסי נוסעים קטנים לטווחים קצרים, כמו אילת, קפריסין, או מזרח איי יוון. ההארכה המתוכננת שהוצגה בוועדה (300 מטרים) תאפשר הגברת הבטיחות, אך לא תשפר כמעט את יכולת השדה מבחינת קליטת מטוסים בעלי טווח רחב בהרבה. עדיין מדובר רק על יעדים קרובים במזרח הים התיכון, ולא על אירופה.

בנוסף להארכה השולית, התוכנית תאפשר לחברת נמלי ישראל (חנ"י) להעביר צפונית למסלול את כל הדרכים – כבישים, מסילות וצנרת לחיבורי נמל המפרץ הנבנה בימים אלה. אזור זה השייך לרשות שדה התעופה, מהווה את רזרבת הקרקע האחרונה של הרשות, עליה אפשר היה לבנות הארכה מסלול השדה עד קו המים, כך שתתאפשרנה טיסות לאירופה במטוסים בגודל ביניים (100-200 נוסעים).

גזל קרקעות הרזרבה של השדה לטובת חיבורי נמל המפרץ, יסתום את הגולל על כל אפשרות הרחבה עתידית של השדה, ועל קיומו של שדה קטן בחיפה לתיירות נכנסת, ולטיסות נוחות יותר לטובת תושבי העיר.

טיסות תיירות נכנסת באמצעות חברות תעופה לואו-קוסט – תיירות צליינים, תיירות חופים, תיירות אקולוגית, תיירות אקדמית, תיירות מקצועית מתקדמת לכנסים וכיו"ב – יכולות להוות מנוף כלכלי אדיר לעיר ולצפון. דמיינו לעצמכם את כל הצליינים שמגיעים מפולין, סיציליה, איטליה לאיזורי הקודש בנוצריים בירדן ובגליל – מבלים את הלילה הראשון והאחרון בישראל, במלונות בחיפה ובחופי הקריות.

בנוסף, דמיינו שנוכל לטוס ליעדים קרובים של טיסות המשך מוזלות כמו בודפשט, ורשה, או איסטנבול, מבלי לכתת את רגלינו ברכבת לנתב"ג, עניין שמוסיף כ-3-4 שעות לכל טיסה. כל מי שטס אי פעם מחיפה לקפריסין, וחווה את הנסיעה מדלת לדלת תוך שעתיים וחצי – מעריך את הנוחות של יציאה מהבית שעה וחצי לפני ההמראה, ולאחר חמישים דקות, נחיתה בחו"ל.

גופים שונים הופיעו בפני הוועדה, והציגו אינטרסים רבים:

  •  משרד הביטחון המעוניין בחיסול השדה, כדי להעביר את הנמל הצבאי של חיל הים ממקומו הנוכחי אל אזור שממזרח לנמל המפרץ, קרוב לקרית חיים. ההחלטה להעביר את בסיס חיל הים היתה של בית משפט, בהמשך לוועדת יערי.
  •  עיריית חיפה שמאמינה במיקסם "חיפה-ברצלונה" עם פתיחת הנמל המערבי, מעוניינת בחיסול השדה כדי להעביר את בסיסי חיל הים מזרחה, ולפנות את כל איזור "חזית הים העירונית" מהתשתיות הצבאיות והתעשייתיות שמפריעות לה במימוש החלום. ראש עיריית חיפה מדבר נגד טיסות בגלל המפגעים שהן מביאות, אפילו מזכיר את זיהום האויר של המטוסים (מתעלם מזיהום האויר של המשאיות והספינות שיגיעו ויצאו מהנמל), עדות לזכרון הקצר מאד שיש לו, כי רק לפני כמה שנים אמר "דעתנו היא כי שדה תעופה בינ"ל בינוני, אשר ממנו ניתן יהיה לטוס לאירופה, עומד בהגדרתנו כהולם את תפיסת הפיתוח הירוקה של האזור, והוא משאת נפשו של מטרופולין הצפון" (ישיבה 24 של מועצת העיר, מתאריך 5.7.2005)" . עיריית חיפה מפגינה כבר כמה שנים זהות אינטרסים מוחלטת לזו של חברת נמלי ישראל, מסיבות שאינן ברורות לנו עד סופן.
  •  חברת נמלי ישראל מעוניינת בחיסול השדה כדי להשתלט על קרקעותיו לטובת עורף הנמל. דרישתה הוותיקה להשתלט על עוד ועוד קרקות במפרץ חיפה נשמעה כבר בהתנגדות שהגישה לתכנית המתאר חיפה, שם התלוננה מדוע היא לא מקבלת את כל השטח שבין קרית חיים לבין חוף שמן, מדוע היא מעוניינת בהקטנת שטח פארק הקישון, ומדוע היא דורשת שטח לתיפקודי הנמל שהוא גדול יותר ממה שנמל צריך.

Copy of stage_11436693587

תשאלו "אז מי מפסיד, מה רע בהארכה מוגבלת של השדה". התשובה פשוטה –כולנו, כל תושבי חיפה והצפון.

למה? כי בנתיים מספרים לנו על התכנית הרעיונית להקמת שדה בינ"ל בגודל של נתב"ג ברמת-דוד ומגידו ומוכרים לנו פנטזיה שסיכוייה להתממש קלושים. הבעיות שם רבות – התנגדות של תושבי העמק, רעש לו יגרמו כל הטיסות הנכנסות והיוצאות מעל לכרמל, מעל לקרית חיים, לטבעון ולכל יישובי העמק – רעש כמו זה הנשמע בשכונות הדרומיות של ת"א בטיסות הנכנסות לנתב"ג. בנוסף, עירוב טיסות צבאיות ואזרחיות, בעת שלום ובמיוחד בעיתות שאינן שלום – הוא לא פשוט. למי יש עדיפות? מה קורה כשיש תרגיל? האם חברות תעופה בינלאומיות יסכימו לעבוד עם שדה תעופה שבכל שני וחמישי יכול לעצור להן מטוסים בשמיים? גם אם תתממש התוכנית הבלתי סבירה הזו, זמן התיכנון והבניה שלה יהיה לפחות 10-15 שנה, כמו תכניות רחבות היקף מסוג כזה.

הנזק הגדול ביותר של שדה תעופה ברמת דוד יהיה דווקא לתושבי קרית חיים – כי מסלול הנחיתה לרמת-דוד אם יוקם יעבור מעל לשטחם, ובנתיים יקום נמל צבאי חדש וגדול ליד מפתן ביתם.

מה אנו מציעים?

  •  הארכה נוספת של השדה בעוד 300 מטרים בלבד, סה"כ 600, עד קו המים. הארכה זו תאפשר טיסות לכל אירופה, או לפחות לחלקה המזרחי עד קו פולין/גרמניה/אוסטריה/איטליה.
  •  העברת הנמל הצבאי החדש צפונית לשובר הגלים של בסיס חיל הים הנוכחי, בהמשך לפרוייקט הפולינום. באופן זה התשתיות הצבאיות יורחקו מחזית הים העירונית, ויאפשרו לה להיפתח.
  •  את שטחי מפרץ חיפה שחנ"י מבקשת לעצמה (ושרובם היום בכלל לא שלה!) – להחזיר לבעלות פארק הקישון. בפועל, תשתיות נמליות רבות יכולות להתרחק מהנמל עצמו, יכולות לנדוד כמה קילומטרים מזרחה ואינן חייבות לשבת בצמידות לנמל. את השטח המסוכן של מפרץ חיפה יש לנקות, ולהפוך לפארק מטרופוליני רחב ידים, שיחבר בין המורדות הצפוניים של הכרמל (נווה שאנן ונווה יוסף), לבין קרית חיים, כשבמרכזו שמורת הקישון והמרינה.
  •  חוות המיכלים היושבת בדרום קרית חיים צריכה להתפנות. השטח שלה יהפוך להיות שכונת מגורים, מלונאות, ותיירות. שטח התעשיות הקטנות והמוסכים שיושב דרומית לחוות המיכלים יכול להפוך להיות ה'איירפורט סיטי' של חיפה, ממש סמוך לשדה התעופה הקטן. והיכן תקום חוות המיכלים החדשה? מדינת ישראל מבקשת להקים אותה צמוד לבתי הזיקוק, ממזרח למפעל, בפרויקט "קרקעות הצפון". אנו סבורים שיש לעשות בדיקת חלופות באשר למיקום הנכון עבור מחסני הדלקים של המפרץ, כי החלופות למיקומם מעולם נבדקו. בראייה מפוכחת – אין כל הגיון בבנייה של מחסני דלקים מסוכנים צמוד למפעל דלקים מסוכן, כי הסכנות יכלו ויגדלו באופן לא פרופורציונאלי. צריך להפריד ולהרחיק את הסכנות, והיום, באמצעים טכנולוגיים פשוטים (העברת החומרים בתעלות תשתית מתחת לקרקע) – זה לא סיפור גדול.

ארבעת המרכיבים האלה יאפשרו גם פתיחה של הנמל המערבי ("חזית הים העירונית"), גם הקמת שדה בינ"ל קטן לטווחי ביניים שיאפשר פיתוח התיירות לעיר ולסביבה (בפירוש אין צורך בשדה בינ"ל בגודל מלא, דמוי נתב"ג, בחיפה), גם הרחבת הפארק המטרופוליני של חיפה, שהוא כל כך חסר – והוא שיחבר את הכרמל עם ערי הקריות.

ומי ירוויח מהחזון שלנו? כולם. כל תושבי חיפה, המטרופולין, וצפון הארץ.

מחשבה אחת על “שומרים על מסלול ההמראה של חיפה”

  1. טרמינל שדה התעופה כיום צמוד לכביש נידח, באזור התעשיה שקרוב לחוף הים. כדי שיהיה נמל תעופה בינלאומי שוקק חיים בחיפה, צריך יהיה לבנות טרמינל חדש, עם תחנת רכבת בצמוד למסילת הרכבת ולכביש חיפה קריות. במקום כבר קיימת תחנת רכבת קטנה עבור בית הספר הטכני. טרמינל זה יהפוך את מרחק הנסיעה לתל אביב לשעה בערך, ובדרך זאת יהיה נמל התעופה אטרקטיבי עוד יותר עבור חברות לאו קוסט. נתב"ג משגשג במידה רבה בזכות הצמידות למסילת רכבת ארצית ולרשת כבישים מהירים, וכך עשוי להתממש גם בחיפה. את רכבת העמק סוללים עדיין, ובחיפה כבר יש שדה תעופה עם מסילה ותחנת רכבת צמודים עוד מזמן המנדט. הטרמינל הנוכחי בחיפה ישמש למטרות אחרות, ולדוגמא משרדי חברות תעופה קטנות. הטרמינל במקומו הנוכחי הוא אחד המכשלות הפסיכולוגיות שנתקלים בהן מי שמבקשים לקדם את נושא נמל התעופה הבינלאומי בקרב הציבור, שאינו מודע לפוטנציאל שיש בטרמינל ליד מסילת הרכבת, אך מכיר היטב את הכביש והמיקום הנידחים של הטרמינל הנוכחי. בנוסף למיקום הגרוע מבחינת התחבורה היבשתית, הטרמינל הקיים גם ממוקם במרכז המסלול, בעוד שטרמינל ליד מסילת הרכבת יהיה בקצה המסלול, שהוא המקום שאליו מגיעים המטוסים בסיום הנחיתה, והוא המתאים ביותר לחניה שלהם.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s