חיפה יכולה להיות איתנה כלכלית, משגשגת ו"אפילו" בריאה

כמה אבחנות כלכליות להתנהלות אלטרנטיבית שיוסיפו הכנסות אפשריות לחיפה: כיצד נכון להוביל את המפרץ בניהול חכם לעבר כלכלה נקייה ומתקדמת.

(קרדיט תמונה: צבי רוגר, עיריית חיפה, רישיון CC BY 3.0)

בשבוע שעבר פורסמה כתבה מקיפה של מירב מורן ב"גלובס", המתארת "את הדילמה הקשה של הרשויות המקומיות סביב בז"ן בין קבלת מפגעי הסביבה ובין ההכנסות הכלכליות הגבוהות שתעשיות מזהמות אלה מכניסות לקופותיהן. למעלה מ- 100 מליון ש"ח מעבירים כל שנה מפעלים מזהמים לרשויות מקומיות באזור מפרץ חיפה, ובהן לעיר חיפה עצמה. הקונפליקט אכזרי: לדאוג לבריאות התושבים או להמשיך ולקבל את כספי הזיהום שמבטיחים תפקוד עירוני פיננסי תקין".

ישנן רשויות שההכנסה הזו מאד חשובה להן, כמו המועצה האזורית זבולון, שההכנסות האלו מהוות כ 15%-26% מהכנסתה. נשר מקבלת 7 עד 10%, ולקריית אתא כ-8 עד 10% מהכנסתה. אבל לעיריית חיפה ההכנסות מארנונה מבז"ן מהוות רק 2% מהכנסות העירייה מארנונה. אפשר אולי להבין את ראשי המועצות האחרות, אבל את שתיקתה ואי התנגדותה של עיריית חיפה קשה עוד יותר להבין לאור נתונים אלה.

בואו נסתכל על התמונה המלאה: לא מה חיפה הרוויחה, אלא מה היתה יכולה להרוויח אילו היתה מתנהלת חכם יותר?

כדאי לבחון את שורת הרווח וההפסד של חיפה לא רק לאור הכנסותיה בשנים האחרונות, אלא בעיקר אל מול ההכנסות שהיתה יכולה להרוויח אילו היתה מתנהלת לפי המלצותיה בחוכמה. צוות המחקר שלנו ב'חיים בחיפה' הכולל כלכלנים, משפטנים, מהנדסים ואנשי ניהול, בשיתוף פעולה עם יוגב שרביט שהקים את אתר המדד המוניציפלי, פורשים את הנתונים הבאים: בז"ן משלמים בממוצע בסביבות 40 ש"ח למ״ר, שזה מחיר נמוך מאוד יחסית. לצורך השוואה, עסק באזור ב' משלם כ-138 ש"ח למ"ר. בהערכה גסה, כל משרד גדול באזור ב' בחיפה משלם פי 3.5 יותר ארנונה למ"ר מבז"ן .

בתי הזיקוק חולשים על כ-1600 דונם. אם, באופן תיאורטי, עיריית חיפה היתה מקימה מתחם תעשיות מתקדמות ומשרדים על שטח זה, היא היתה יכולה להרוויח מאות מליוני שקלים נוספים. זאת ועוד, בגלל שהמפעלים מהווים מפגע סביבתי, תשלומי הארנונה שלהם מתחלקים בין הרשויות המקומיות הסובבות, ובצדק, כי כולן סובלות מהזיהום ולכן לכולם מגיע פיצוי. מאידך, אם האזור לא היה מזהם ולא היה פוגע בבריאות הציבור, המתחם של בתי הזיקוק השייך היום לשטח המוניציפלי של חיפה היה יכול להכניס לה, ואפילו לשתי המועצות שגובלות בה, סכומים גדולים פי כמה.

מי מחזק את חיפה מבחינה כלכלית, ומי מחליש אותה? מת"מ מול בז"ן.

מדובר בתרגיל מתמטי פשוט: שטח של 1600 דונם, ועליו מבני משרדים ומפעלים נקיים (בהיקף של נניח 300% בניה) ובו ניתנת הנחה של 30% על הארנונה הרגילה לעסקים – יכניס לקופת העירייה פי 10 מההכנסות שמניבות בז"ן, דהיינו, כמעט חצי מליארד ש"ח. ערים רבות מסביבנו משכילות לפתח פארקי תעשייה מתקדמים שמושכים את העסקים החיפאיים החוצה. רק השנה עזבו את חיפה מעל ל- 20 חברות הייטק. במקום לפתח מקומות עבורם, התעשיות הכבדות מבריחות אותם. מדובר בטרגדיה כפולה.

לצורך השוואה, מת"מ חולשת על כ-220 דונם, ומועסקים בה כ-8000 עובדים. מתחם בז"ן יושב על 1600 דונם ומועסקים בו כ-1300 עובדים. אם בודקים בצורה קרה את מספר המועסקים לדונם, הרי שמת"מ מספקת פי 45 יותר מקומות תעסוקה לדונם מאשר בז"ן! אם משווים את ההכנסות של שני מתחמי התעסוקה העיקריים של חיפה, התוצאות מפתיעות גם הן. השטח הבנוי במת"מ הוא 270,000 מ"ר כששטח המשרדים מתוכו הוא 215,000 מ"ר, ואלה אמורים להכניס מעל ל-20 מליון ש"ח ארנונה. אם היינו משווים אותם כשני מתחמים זהים בגודלם, מת"מ היתה מכניסה לקופת העירייה לפחות פי 2-3 ארנונה יותר מאשר בז"ן.

גם על קרקע לא בנויה משלמים העסקים והתעשיות ארנונה, אם כי היא נמוכה הרבה יותר. המחירים נעים בין 36.87 ש"ח באזור א' לעסקים ועד 21.17 ש"ח באזור ב' לתעשייה. לצורך ההשוואה, מחסנים לוגיסטים משלמים 26.87 ש"ח למ"ר ואילו בתי חולים 28.35 ש"ח למ"ר. את המספרים האלה צריך להשוות עם מחיר הארנונה לקרקע תפוסה בבתי הזיקוק, המשלמים רק 6.58 ש"ח למ"ר. היות וכ- 50% משטח בז"ן הוא כזה, התשלום כל כך נמוך.

שקופית1

 זוכרים שעיריית חיפה ביקשה להעלות ארנונה לבז"ן לפני שנה? אז זהו… שהיא ביקשה בקשה לא מאוד הגיונית.

לפני כשנה הודיעה עיריית חיפה שביקשה העלאה חריגה בתשלומי הארנונה של בז"ן ממשרד הפנים, אך לא נענתה בחיוב. בפועל, העירייה לא ביקשה להעלות את הארנונה לקרקע בבז"ן, אלא רק למבנים שלה. במקום לדרוש העלאה גורפת של 1.27% כמו בשאר העיר, ביקשה העירייה העלאת של 33% למבנים ו-0% לקרקע. מכיוון שמשרד הפנים אינו מאשר העלאות גבוהות מ- 5%-6% בשנה, מדובר בבקשה עקרה. האם עיריית חיפה אינה מודעת לעובדה זו? כך למעשה, על 48% משטח בז"ן העירייה לא בקשה העלאה, למרות שהתשלום עליו הוא ממש מינימלי, 6.58 ש"ח למ"ר בלבד. כיום ההכנסות מארנונה רק מבז"ן הם 74,678,323 ש"ח. אם העירייה הייתה מבקשת העלאה חריגה של 7.5%, כפי שמאפשר משרד הפנים, ההכנסות שלה השנה היו עולות ב-5 מליון ש"ח. במקום זאת בקשתה נדחתה וההכנסות מהמתחם עלו רק ב-1.27%.

עתיד כלכלי בריא ונקי לחיפה

שינוי פני הכלכלה העירונית דורש ראייה לטווח רחוק, מוכנות להשקיע בעבודה קשה ובעיקר – אומץ. חיפה איבדה את הקידמה הטכנולוגית שפעם היתה מקור גאוותה, למרות שאנחנו חיים בעידן שבו מפתחים אנרגיות חלופיות, בסמיכות למוסדות השכלה גבוהה המקדמים אמצעי ייצור באנרגיות ירוקות, ולצד מיטב המוחות בארץ שיכולים להביא אותנו לעידן הבא. למעשה, חיפה איבדה שנים יקרות שבהן ירד מעמדה. היום כבר יהיה לה קשה לצמצם פערים אל מול ערים אחרות בארץ ובחו"ל.

ובכל זאת – יש מה לעשות, יש תקווה.

אם הבעייתיות הכלכלית של התעשיות המזהמות תלך ותתבהר, על הנהגת העיר לחשב מסלול מחדש. אי אפשר לעשות שינויים מרחיקי לכת בלי לרתום את הממשלה. כיום עיריית חיפה רק מטיחה אשמות על הממשלה, כאילו לא היתה תושבת העיר גם היא ב- 12 השנים האחרונות, וכאילו שלא ידעה מה קורה כאן. הגישה צריכה להיות בדיוק הפוכה – ליזום הקמת קואליציה ממשלתית שתשב סביב השולחן ותבדוק לעומק את שורת הרווח וההפסד במהלך לשינוי פני הכלכלה של המפרץ – ובחינת השלכותיו על הציבור המקומי, המשק, הרשויות ובעלי התעשיות. מדובר בדו"ח כלכלי קריטי שבוחן את מפרץ חיפה בראייה רחבה שכמותה טרם נראתה בארץ. בנוסף, שינוי יבוא רק לאחר שתקום קואליציה של כל ראשי הערים במטרופולין חיפה, ואת זה צריך ליזום ראש העיר הגדולה של המטרופולין. נדרשת כאן גישה פוליטית חדשה: לא לריב ולהאשים, לא לנהל סכסוכים בבתי משפט, אלא להגיע להסכמות עם הערים השכנות ולבנות יחד עתיד חדש. ולבסוף, אם חיפה תשתף פעולה עם האקדמיה המובילה שפועלת בה ותשכיל לטפח תעשיות מתקדמות ונקיות – היא תהנה מיותר הכנסות, יותר מקומות עבודה איכותיים לתושבים, ואפילו תהפוך למודל חיקוי בעולם.

שינוי פני הכלכלה העירונית מתבקש קודם כל בגלל הדאגה לבריאות הציבור, אבל גם בגלל רווחתו, שגשוגו הכלכלי ואיכות חייו. חיפה יכולה להיות איתנה יותר כלכלית ומשגשגת יותר אם תשכיל לבחון מחדש את עתידה הכלכלי, ונתוני הארנונה מצביעים על כך בבירור.

לפעמים, בשביל לצאת מהרגלים, צריך קצת אומץ.

2 מחשבות על “חיפה יכולה להיות איתנה כלכלית, משגשגת ו"אפילו" בריאה”

  1. עירייה אינה אמורה להיות עסק למטרות רווח, למרות איך שיוגב שרביט וחסידיו רואים זאת (מבלי להרגיש). כל הכנסות העירייה אמורות להיות מוצאות לטובת תושבי העיר והתקציב אמור להיות מאוזן. ויש שתי דרכים לאזן תקציב (של עירייה, מדינה או משק בית): לצמצם את אחוז הטפילות או לגבות עוד ועוד כסף כדי להזין את הטפילות. עירייה עשירה המקבלת כסף קל, ידה גם קלה בהוצאת הכסף על שכר וטובות הנאה לבלתי-ראויים. אני בעד פחות הכנסות ופחות טפילות.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s