המגזין הקנדי 'הקאי' כותב על הפסיפס החברתי של חיפה, ועליי

Here is a long and profound article based on an interview I had with the Canadian Hakai Magazine, which focuses upon Haifa's sociological aspects – the beauty of a mixed cosmopolitan city. I see the social mosaic of Haifa as one of its greatest and most special assets, that must be highly protected. Our unique Haifa-style moderation and sane everyday life is our great strength. I believe that soon, the world will seek inspiration from us. We are lucky: We have no sacred stones or holy artifacts that anyone will ever want to fight upon, except the Baha'i temple, of course. But here we have more luck, as the Baha'i religion believes in avoiding violent conflicts. Also, the relations between Orthodox and secular Jews in this city seems to be among the most amicable of all Israeli cities, with public transportation conducted on Shabbat as an admirably longlasting status quo. If you happened to hear me in public meetings, you probably heard me enumerating all the greatest assets that Haifa has been blessed with. Its social mosaic and its sanity are its greatest gift of all. You are welcome to read Josie Glausiusz's article on this topic.


קטעים מראיון ארוך ומעמיק איתי הופיעו בכתבה במגזין הקנדי "הקאי", שכותב בדרך כלל על ערי-חוף, אבל הפעם חקר את החברה החיפאית – היופי של עיר מעורבת, קוסמופוליטית ממש.

אני רואה בפסיפס החברתי של חיפה את אחד מנכסיה היפים והמיוחדים ביותר, שעליהם יש לשמור מכל משמר.

אני רואה במתינות החיפאית ובשפיות של חיי היום-יום את הכוח הגדול של החברה שלנו, ומאמינה שעוד יבואו ללמוד מאיתנו.

התמזל מזלנו החיפאים, ואין כאן סלעים ומבנים קדושים שמישהו אי פעם יחלום לריב עליהם, מלבד כמובן מקדש הבהאיים. ושוב התמזל מזלנו – כי הדת הבהאיית נמנעת מקונפליקטים וממאבקים.

גם היחסים בין הדתיים והחילוניים בעיר חיפה ידידותיים יותר מבכל עיר אחרת בארץ. תחבורה ציבורית בשבת עם סטטוס קוו כל כך הרבה שנים – ראוי להערצה.

אם פגשתם אותי בחוגי בית, בוודאי שמעתם אותי מונה את כל הנכסים החיפאיים הנפלאים שהעיר התברכה בהם.

הפסיפס החברתי שלה, והשפיות – זו המתנה הגדולה מכולן.

מוזמנים לקרוא על חיפה, על האוכלוסייה החיפאית ועלי.

מחשבה אחת על “המגזין הקנדי 'הקאי' כותב על הפסיפס החברתי של חיפה, ועליי”

  1. היי עינת

    תודה על המאמר. לפני שנים רבות שרטטתי סכימה של חוף הכרמל כמיקרוקוסמוס של מפת
    הארץ. הניתוח מתאים, לדעתי, לרוב החופים בארץ. חוף הרחצה, הרצועה המשופעת הצרה
    שבין פסי הרכבת לבין קו המים, שרוחבה הממוצע הוא כ-100 מטר, היא בעלת מבנה
    כדלקמן:
    גב ההר: התלולית לאורך פסי הרכבת – אזור פחות צפוף, מאופין בנוכחות סטטית
    בעיקר של בני אדם.
    השפלה: משטחי החול של החוף והטיילת – אזור צפוף, אך עם אפשרות תנועה ופעילות
    לאורכו.
    מישור החוף: קו המים – המקום הצפוף ביותר, בלי מקום לזוז.

    לכן הקמת החמה של חוות המיכלים בקרית חיים עד לקו המים היא יותר מאשר סתם
    הפגנת בעלות. זאת הצהרת שליטה על האוכלוסיה.

    בברכה
    אבינועם

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s