חיפה היא עיר ירוקה, יפה ומיוחדת, אבל בגלל זה היא גם מועדת לאסונות במקרה של שריפות. לאחר השריפה בשבוע שעבר קיבלנו דיווחים מתשבים רבים על קשיים לצאת משכונות, להגיע לילדים שחיכו לאיסוף מבתי הספר, וגם על ילדים בוגרים שיצאו מחטיבות ביניים ובתי ספר תיכוניים, שלא ידעו לאן ללכת ונתקלו בקשיים רבים להגיע לביתם או למשפחתם. תושבים רבים עמדו שעות רבות בפקקים על ציר מוריה, מנסים לאסוף את המשפחה ולהימלט, ללמרות שאת המרחקים הקטנים היו עוברים ביום-יום בדקות ספורות.

אסון השריפה האחרון לא הסתיים באבדן חיי אדם תודות לכוחות ההצלה שעשו עבודת קודש וחירפו את נפשם, בזכות התושייה של תושבי העיר וגם במידה רבה, בזכות ניסים.
נראה שהאקלים היבש בעונות הסתיו לא הולך להשתפר בשנים הקרובות, ולכן שריפות נוראיות כאלה עלולות להתרחש שוב בעתיד. אנחנו חייבים להיות ערוכים בהתאם.
מערך הכבישים שעל רכס הכרמל בחיפה אינו ערוך לפינוי מאסיבי של שכונות רבות. תודה לאל שלא כל השכונות פונו באירוע האחרון.

אחת הבעיות הקשות של חיפה היא ציר הרכס – עורק התחבורה היחיד שממנו אפשר להיכנס ולצאת לשכונות רבות בחיפה. גם בימים שבשגרה הציר הזה הופך לבעיה תחבורתית קשה, על אחת כמה וכמה בימים של אסונות.
מאז אסון השריפה אנו שומעים קולות רבים המבינים שאין ברירה אלא לחבר שכונות נוספות על הכרמל אל כביש החוף. גם עיריית חיפה החלה סוף סוף לדבר על פתרון זה, למרות שבפועל התכניות היחידות שעומדות על הפרק הן הכביש משכונת כבביר שכבר אושר, והכביש משכונת בגין דרך נחל עמירם. התכנית לכביש נוסף דרך נחל עובדיה בוטלה על ידי הועדה המחוזית במסגרת החלטותיה בתכנית המתאר של חיפה – וטוב שכך. שני כבישים אלה אינם מספיקים, והם גם לא מציעים פתרון מוצלח במיוחד.

את בעית התחבורה של הרכס חייבים לפתור, ויפה שעה אחת קודם. כבר לפני שנתיים הוצאנו בהתנגדות שהגשנו לתכנית המתאר של חיפה הסתייגות על היעדר תכנון ראוי לציר הרכס (לינק להתנגדות – עמוד 118).

החלטת הועדה המחוזית לתכנית המתאר של חיפה תומכת בהתנגדות שלנו ודורשת מציאת פתרונות לנושא זה.
לצערנו ההחלטה של הועדה המחוזית נשארת ברמה של הכרזה, ולא מחייבת מציאת פתרונות קונקרטיים.

מהו הפתרון הנכון ביותר להתמודדות עם בעיה זו?

משרד התחבורה ועיריית חיפה קידמו בשנים האחרונות מספר תכניות להקמת עורקי תחבורה ראשיים דרך הואדיות של חיפה – נחל עובדיה ונחל עמירם.
פתרון זה הורס את הוואדיות היפים של חיפה ומוריד את איכות חיי התושבים של הכרמל, שנהנים ממגורים בתוך הטבע. זו היא אחת הסיבות העיקריות לאהבה הגדולה של תושבים רבים את החיים בחיפה וזו גם הסיבה להתנגדות הגדולה שמשמיעים תושבי חיפה בנושא, ובצדק. מדובר בעורקים ראשיים של 4 נתיבים, בהרס הצמחיה ובהרס איכויות הנוף הנדירות של העיר. כן לפתרון תחבורתי, אבל לא להרס הואדיות!

הפתרון של 'חיים בחיפה'

אם כל שכונה על רכס הכרמל תתחבר ישירות בכביש מקומי מקצה השכונה אל כביש החוף, לאורך קו אוכף הרכס השכונתי, ולא בוואדיות שבין השכונות – לכל השכונות המערביות שעל הכרמל יהיו שתי דרכי כניסה ויציאה. פתרון כזה הוא אפשרי כמעט בכל השכונות – דניה, בגין ורמת גוראל, אחוזה, כרמליה וכבביר (שבה כבר מתוכנן הכביש ומאושר לביצוע). חיבורים מקומיים באמצעות כבישים פנים-שכונתיים יחייבו נסיעה איטית, ישרתו כמעט אך ורק את תושבי השכונות עצמן, ולא יעודדו מעבר של תושבים משכונות אחרות דרכם. אין כל הגיון שתושבי כרמליה יעלו לציר הרכס, יעמדו בפקקים ביציאה מהשכונה, יעברו את כל ציר הרכס ואז ירדו דרך פרויד או דרך הים – סיבוב ענק ומיותר כדי לצאת מן העיר. תושבי השכונות המרוחקות כמו ורדיה, נווה שאנן, רוממות וכו', יעדיפו באופן טבעי לנסוע בעורקי התחבורה הראשיים – בפרויד או במנהרות הכרמל – כדי לצאת בקלות מהעיר לכיוון מערב.