עמדתנו לדיון על הקמת המועצה התעשייתית במפרץ חיפה

בשבועות אלה דנה הוועדה הגאוגרפית של משרד הפנים על הקמת מועצה תעשייתית בשטח מפרץ חיפה.

לפני כמעט שנה, במרץ 2017, העברנו את נייר העמדה שלנו לוועדה הגאוגרפית, וזאת לאחר שיזמנו כנס מקצועי הראשון והיחידי מסוגו שהתקיים אי פעם בחיפה (לסיקור הכנס באתר חי-פה).

בכנס למדנו את ההיבטים השונים למהלך כזה וחקרנו את השלכותיו מזוויות שונות.

בימים אלה אנו נמצאים בקשר עם נציגי הוועדה ומחכים לקבל זימון להופיע בפניהם.

בנוסף לאנשי הסביבה שרואים בצדק רב את מפגעי הזיהום ואת סכנות הבריאות ממועצה תעשייתית בלב המטרופולין, אנו מבקשים להעלות גם סוגיות אורבניות, פיסיות, כלכליות ופוליטיות – שכולן מראות על נזק עצום לחיפה ולערים סביבה.

אין ספק שכולנו רוצים בראש ובראשונה להיות בריאים, אבל גם מבקשים לחיות בעיר שבה יש עתיד כלכלי ותעסוקתי לדור הצעיר.

מוזמנים לקרוא.


חיפה, 13.3.17

הנדון: בקשה להשמעת עמדה בוועדה הגאוגרפית לבחינת גבולות מפרץ חיפה

נכבדיי,

כאדריכלית ומתכננת ערים בעלת דוקטורט בתכנון והתחדשות עירונית, עם מומחיות בהתחדשות של ערי תעשייה ותכנון עירוני בר-קיימא, וכחברת מועצת עיר בחיפה, אבקש להגיע להציג בפני הועדה המכובדת שני נושאים הקשורים עם שינויים גאוגרפיים בגבולות המוניציפליים של חיפה והכרזה על מועצה מקומית תעשייתית נפרדת (ממ"ת), להם יהיו ללא ספק השפעות מכריעות על היבטים שונים (כלכליים ופוליטיים) בגורל האזור:

  1. היבטים אורבניים: פיסיים וכלכליים – חיפה נחשבת מזה שנים רבות לעיר השלישית בגודלה בישראל, המטרופולין של צפון המדינה. היא אף הוכרזה כזו בתכנית המתאר הארצית תמ"א 35. יחד עם זאת, מזה שנים רבות שמעמדה הכלכלי והדמוגרפי הולך ופוחת, ובנושאים מסוימים הקשורים לתעסוקה ולעולם הפיננסי אפשר לדבר עליה כאל פריפריה מתהווה. ערים רבות בסביבת מטרופולין חיפה בוחרות לקבל שירותים כאלה ואחרים בגוש דן, כאשר הנגישות התחבורתית דרך כביש 6 הופך את ת"א למרכזן העיסקי ביתר נוחות.

חיפה והקריות מכילות יחד כ- 600,000 תושבים, וגודלן כמעט זהה. מפרץ חיפה והלב התעשייתי היושב ביניהן כבר היום מנתק פיסית ותיפקודית את שתי הערים הללו, ומונע מהן לתפקד כמטרופולין אחד, שראוי לגדול.

לא מדובר על מתחם כמו רמת-חובב שממוקם כ- 8 ק"מ מלב ישוב, אלא על מתחם שיושב בלב היישוב, בתוכו, במרחק של מאות מטרים מסביבות מגורים. המציאות הגאוגרפית והפיסית היא שונה לחלוטין ואין להתעלם ממנה.

החרגה של שטח בלב המטרופולין עבור מועצה תעשייתית – ישנה באופן מהותי את סיכויי ההתפתחות של סביבה זו לכדי מטרופולין רציף, גדול ומתפקד, ולכך יהיו השלכות אורבניות עצומות על הכלכלה של האזור וכל צפון מדינת ישראל בעתיד: במקום עיר אחת חזקה, נקבל שתי ערים קטנות וחלשות.

אבקש להציג את המשמעויות האורבניות – הכלכליות והפיסיות שהממ"ת יגרום למטרופולין הצפון, ולהציב אותם אל מול השיקולים הסביבתיים והעיסקיים של התעשיות היושבות היום במפרץ.

בנוסף, עולה השאלה לגבי עתידו הכלכלי של מטרופולין חיפה שכיום מבוסס על תעשיות כבדות ופטרוכימיות. בשנים האחרונות חיפה חווה שינויים כלכליים לא פשוטים והדרדרות במעמדה, עזיבה של עסקים רבים, ומעבר של חברות טכנולוגיות מתקדמות לפארקי-תעשייה בערים סמוכות כמו יקנעם, נתניה, קיסריה ואפילו טירת הכרמל. הסיבות לכך הן רבות, אבל בין היתר גם נעוצות במשקל הכבד של התעשיות הפטרוכימיות שצובעות את דימוי העיר ומשנות את הפרופיל התעסוקתי שלו. כוח אדם משכיל עם דרישות לאיכות חיים גבוהה אינו מעוניין להישאר ולהתגורר בעיר תעשייה כבדה. חברות מתקדמות רבות מתקשות למצוא מספיק עובדים מיומנים בחיפה וסביבותיה, ועל כן נודדות לסביבות איכותיות יותר.

מוסדות הממשלה מעולם לא התמודדו עם השאלה כיצד תיראה כלכלת העיר בעתיד הקרוב והרחוק. את תכנית המתאר למפרץ חיפה, תמ"א 30, גנזה הממשלה לפני שנים רבות. זו התכנית שצריכה היתה לספק תשובות לגבי עתיד האזור כולו, לא רק בהיבטיו הסביבתיים אלא גם הכלכליים והחברתיים. ריבוי התכניות שקיימות במפרץ נכון להיום והיעדר ראייה כוללת דורשים את עצירת התכניות להרחבת התעשיות לפני שגורל העיר יקבע באופן בלתי הפיך. מועצה מקומית תעשייתית לא תתמודד עם השאלה מה צריך להיות עתיד האזור, כי המנדט שלה באופן טיבעי יהיה לקדם את התעשייה בצורה המיטבית ולא לבדוק חלופות כלכליות אחרות, שאולי במקרים מסוימים אפילו יקבלו את הסכמת בעלי התעשיות עצמן, המחפשים אופק כלכלי חדש. מועצה מקומית תעשייתית אולי תקדם עתיד סביבתי חדש למטרופולין חיפה, אך תסתום את הגולל על הסיכוי לעתיד כלכלי חדש שהוא חשוב לא פחות.

  1. היבטים שלטוניים: פוליטיים ורגולטוריים –  בשנים האחרונות נחשפו קשיים רבים בטיפול הגורמים האמונים על מפרץ חיפה, בגלל מורכבויות פוליטיות ושלטוניות. איגוד ערים לאיכות הסביבה שעוסק בשיפור מצב איכות הסביבה במפרץ חיפה, בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה שאחראי על רגולציה ואכיפה, התגלו כגופים מוטים במקרים רבים, ובמקרים מסוימים אף לא מקצועיים. המעורבות של דמויות פוליטיות בגופים אלה, כדוגמת ראש עיריית חיפה שכיהן שנים רבות כראש איגוד ערים לאיכות הסביבה, חיברו אינטרסים פוליטיים צרים עם היעדר ראייה רחבה ובעיקר – העדר ראייה לטווח רחוק. המשבר שאליו נקלע האזור הוא תוצאה של מעורבות ציבורית עצומה, בהיקפים שטרם נראו כדוגמתם, ועל כך יש להודות לציבור המעורב, כי כל משבר הוא גם הזדמנות לשינוי ולתיקון.

מרבית נציגיה של המועצה המקומית התעשייתית לא יהיו אנשים מקומיים שחייבים דין וחשבון לתושבים המקומיים, אלא בעיקר לגורמי ממשל שיושבים בירושלים ומקדמים אינטרסים לאומיים מעל לאינטרסים המקומיים. בשיתוף עם אנשי תעשייה שהאינטרסים שלהם ברורים וידועים, ועם מיעוט נציגים מקומיים – אלה עלולים להביא למצב שבו המועצה נשלטת על ידי רוב שאינו חייב לתת דין וחשבון לתושבי המקום, ושמונע משיקולים זרים.

למרות שגם אנשים מקומיים יכולים לאכזב ולהתנהל בצורה לא אחראית ולא מקצועית, עדיין, הסיכוי שכך יקרה הוא קטן בהרבה. ולראייה, ניתן לראות כיצד ראש עיריית חיפה משנה בחודשים האחרונים את התנהלותו הפוליטית מקצה לקצה, רק בגלל החשש מהחשבון שיוגש לשולחנו ביום הבחירות. בגלל המיקום הפיסי של המועצה התעשייתית בלב השטח העירוני, ההשלכות של ממשל מרוחק פיסית וריגשית מהמקום יכולות להיות הרסניים.

אודה לקבלת זימון לישיבת הוועדה כדי להציג נושאים אלה ואף יותר.

ד"ר עינת קליש רותם


צילום: David Shankbone, רישיון CC BY-SA 3.0

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s