מה עשינו למענכם?

אנו, חברי סיעת 'חיים בחיפה' ופעילי הקבוצה, פועלים מאז כניסתנו למועצת העיר בשני מישורים – הארצי והמקומי. פעילותינו מתחילה במעורבות בשאלות הרות גורל, לימוד וחשיפת תכניות שישפיעו באופן מהותי על עתידה של חיפה, התנגדויות לתכניות ארציות, ובעשרות מפגשים עם חברי כנסת, ראשי רשויות ממשלתיות, מנכ"לים ויושבי ראש של תאגידים ממשלתיים וחברות בעלות השפעה – ומגיעה עד לכתיבת מסמכי מדיניות לפיתוח עירוני בחיפה, הצגת תכניות עבודה לחיזוק הכלכלה, שיפור פני העסקים הקטנים, שיפוץ רחובות וכבישים, הוצאת דו"חות על מצבן הרעוע של שכונות ותיקות רבות, וטיפול במפגעים מקומיים כמו תאורה, אשפה ופסולת, בורות במדרכות ועוד.

במישור הארצי, פעילותנו מתמקדת בשלושה נושאים עיקריים:

  • מאבק בהרחבת תשתיות התעשייה במפרץ חיפה (אינטגרציה של כל התכניות יחד: חפאג 1200, חפ'/2000, תמ"א 13/3/ב, חפא"ג/1139א'),
  • שמירה על עתיד שדה התעופה של חיפה, שעתידו נמצא בסכנה בגלל הקמת נמל המפרץ (תת"ל 6, חפ'/1833, תת"ל 65),
  • מאבק בתוכניות לחישמול והכפלת מסילות הרכבת בחיפה (תת"ל 18, תת"ל 65)

במישור המקומי, פעילותנו למען כלל תושבי העיר הינה מגוונת:

  • הקמנו קבוצת מתנדבים ענקית שעובדת באופן שוטף ובהתנדבות, ללא קשר לקמפיין בחירות, למען תושבי העיר. הקבוצה פועלת לאיסוף מידע, תיעוד בעיות, העלאת פתרונות וקידומן בנושאי תקציב עירוני, ארנונה, נתונים סטטיסטיים ועוד
  • הקמנו אגף פניות ציבור (106) אלטרנטיבי המנסה לספק עזרה לתושבים שפנו לעיריית חיפה ולא קיבלו מענה ראוי בנושאי תברואה, נקיון, בטיחות בכבישים, תשתיות ותכנון רחובות, בעיות חניה ועוד.

"חיים בחיפה" הינה אופוזיציה המציגה בשיטתיות סדר יום חדש ושונה לעיר, ובכל המישורים – כלכלה, תכנון, תשתיות, חינוך ועוד. עיסוקה אינו מתחיל ונגמר בהתנגדות למעשי העירייה, אלא בקביעת תכנית העבודה של העיר חיפה העולה בזירה הפוליטית המוניציפלית (במועצת העיר) והארצית (בכנסת, בממשלה ובמוסדות התכנון שלה). בכל הפורומים, נציגי "חיים בחיפה" מעלים הצעות אופרטיביות לטובת העיר, המדגימות חשיבה רעננה ויצירתית.

מי שחושב שאפשר להשפיע רק מספסלי הקואליציה – לא ראה כיצד פועלת עיריית חיפה מימיו. תיאטרון הבובות של ראש העירייה השולט על עשרות אצבעות ומזלזל בכל רעיון שנולד בקרב מתחריו לא ריפו את ידינו כהוא זה: קידמנו פעילות רבה במישור הארצי במנותק מעיריית חיפה, שינינו מודעות ציבורית, חשפנו מידע רב בתקשורת הארצית ואף קיבלנו יחס של כבוד והוזמנו למפגשים חשובים על ידי פוליטיקאים ובכירים, לפעמים במידה רבה יותר מראש העיר וצוותו.

גם במישור המקומי השפעתנו אינה מבוטלת: בשנים האחרונות עיריית חיפה נענית במידה הולכת וגוברת לדרישותינו, בגלל חששה הגדול שאם תתעלם מהן – התמיכה הציבורית בנו רק תלך ותגדל. לדוגמא, יממה לאחר שסיירנו עם תושבים בשכונת רוממה החדשה, הגיעו צוותים של עיריית חיפה וטיפלו בחלק גדול המפגעים שמנינו. זה לא היה תמוה, אלמלא ידענו שהתושבים חזרו ופנו לעירייה במשך חמש שנים ודרשו את התערבותה, אך ללא הועיל.

במישור הארצי:

  • תרומתנו למאבק נגד הרחבת תשתיות התעשייה במפרץ חיפה (חפאג 1200, חפ'/2000, תמ"א 13/3/ב, חפא"ג/1139א')
  1. תרומתנו למאמצי עצירת תשתיות התעשייה טרום שנות הפעילות הפוליטית: א. עוד בטרם הוקמה קבוצת 'חיים בחיפה', הגישה ד"ר עינת קליש רותם התנגדות רחבה לתכנית חפאג 1200 מטעם עמותת האדריכלים הארצית, במסגרת כהונתה כיו"ר הסניף בחיפה. חוות הדעת המקצועית שהכינה עם דמויות מובילות שכיהנו בעבר בתפקידים בכירים במוסדות התכנון בארץ, הועברו לגופים נוספים שביקשו להתנגד, והיוו בסיס מקצועי של התנגדויות ציבוריות נוספות. במועד הגשת הערר הייתה ד"ר קליש רותם כבר חברת מועצת עיר ולכן לא יכלה להמשיך את תהליך ההתנגדות מטעם עמותת האדריכלים. ב. בתקופת קידום תכניות הנמל (תמ"א 13/3/ב) אדר' מיכה רטנר, אז חבר 'חיים בחיפה' ומבין מייסדיה, פעם מול כל מוסדות התכנון והגורמים הרשמיים בארץ כדי לשנות את גזירת התכנון הלקוי של נמל המפרץ. הוא הגיש התנגדויות. חברים מקבוצת 'חיים בחיפה' הקימו מערך גדול בקריית חיים והחתימו תושבים על תצהירים בנוכחות עורכי דין נגד תכנית זו.
  2. אנחנו, "חיים בחיפה", יזמנו ישיבה ייעודית על הנמל בועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות חה"כ (דאז) פרופ' ברוורמן. הישיבה הייתה משמעותית ביותר, היות ובה נשמעו לראשונה גם קולות הביקורת על התכנית היקרה, ההרסנית והמיותרת. מאז הישיבה ועד היום הקולות שלנו הלכו והתפשטו בקרב הציבור ובתקשורת.
  3. יזמנו, יחד עם עוד גופים סביבתיים, את הישיבה המכוננת בוועדת הפנים של הכנסת בראשות ח"כ מירי רגב, שהובילה להקמת ועדת משנה של הכנסת בראשות ח"כ דב חנין, שפרסם את הדו"ח העדכני והמקיף ביותר על מצב מפרץ חיפה בהווה ובעתיד נכון להיום. מדובר במסמך מכונן, שיצא מגוף המחקר של הכנסת, ושממשלת ישראל לעולם לא תוכל להתכחש לו. העברנו לוועדת המשנה מסמכים רבים הכוללים ניתוחים של התכניות העתידיות במפרץ חיפה, שכולם בלי יוצא מן הכלל התקבלו על ידי הוועדה ואומצו במלואם.
  4. אנחנו, "חיים בחיפה," ניתחנו את משק הדלקים במפרץ חיפה, וחשפנו את "שרשרת ייצור הדלק" שמחייבת את ההגדלה של שלושת התכניות הקשורות אחת בשנייה בקשר סבוך: בז"ן, קרקעות הצפון, ונמל הדלקים. הניתוח הזה מופיע גם הוא בדו"ח ועדת המשנה של הכנסת.
  5. אנחנו, "חיים בחיפה,"  חשפנו שבז"ן מייצאת דלקים לחו"ל בהיקף נרחב (היא מקבלת תמורתם 51% מהכנסותיה), ואת העובדה שחלק גדול מהם מגיע לטורקיה (47% מסך הדלקים לייצוא). מתברר שטורקיה היא מדינה שיודעת לשמור על מפרציה היפים ולקדם תיירות, ומעדיפה כמובן שאנחנו נשלם את מחיר הבריאות עבור הדלק שלה.
  6. בשיתוף פעולה נרחב עם גופי סביבה רבים, הפכנו את מפרץ חיפה והזיהום לנושא מרכזי בשיח החיפאי, בתקשורת הארצית והמקומית. הצלחנו לשבור את תקרת הזכוכית הכבדה שהציבו לנו מעל הראש – הממשלה, התעשיות, הפוליטיקאים, וגם יהב – והפכנו את מפרץ חיפה לנושא העומד על סדר היום של התקשורת הארצית, וזאת לאחר שהיא התעלמה מפניותינו משך תקופה ארוכה. לא עוד.
  7. אנחנו, "חיים בחיפה", קיימנו בשנתיים האחרונות עשרות מפגשים עם בכירים בכנסת, בממשלה, בגופי התכנון ועם אנשי הניהול של השחקנים הגדולים במפרץ, בתעשיות, בגופים הממשלתיים ובנמל. חלק מהמפגשים התפרסמו בציבור (לדוגמה: פגישה עם השר ליצמן) וחלק התקיימו בדיסקרטיות. לא יצאנו מאף ישיבה לפני שהעברנו את המסר שלנו: יש בעיה וצריך לתקן אותה. כיום, רבים מהאנשים הבכירים במשק כבר רואים את התמונה הכוללת, גם אם אינם עושים דבר בעניין, בגלל אינטרסים כאלה ואחרים. זה תהליך ארוך שבו אנו חושפים את האמת, גם בפני אנשים שרוצים לשמוע אותה, וגם בפני אנשים שמסרבים להכיר בה. באופן אישי, אני גאה לומר שיש לנו, סיעת "חיים בחיפה", חלק עצום בשינוי התפיסה הכוללת.
  8. נפגשנו עם כל ראשי הערים הסמוכות לחיפה (מלבד אחד), הצגנו בפניהם את התכניות העתידיות למפרץ חיפה, וזאת על מנת לרתום את כוחם הפוליטי לעצירת הרחבת התעשיות הפטרוכימיות והצלת שדה התעופה של חיפה. חלקם החלו להיות מעורבים ואף חיברו וקישרו, במידה מועטה. במסגרת זו הוזמנו לכינוס ראשי ערים של צפון המדינה כדי לייצג את מטרופולין חיפה ולהציג את חשיבות שדה התעופה לעתיד הכלכלי והתיירותי של הצפון. פעילות זו נעשית מול ראש עיריית מעלות, שלמה בוחבוט, בשיתוף פעולה עם ראשי ערים רבים מהצפון הרחוק.
  9. הובלנו קמפיין התנגדויות ציבורי נרחב נגד "תכנית חיבורי נמל המפרץ" שמספרה חפ/1833, תכנית שתאפשר את חיבור בתי הזיקוק המוגדלים עם 'קרקעות הצפון' ועם נמל הדלקים שעומד לקום בעתיד. להתנגדות שלנו הצטרפו כ- 750 תושבים ותושבות מחיפה והסביבה שחתמו על תצהירי עורכי דין. עתידה של תכנית זו לוטה בערפל, ואנו מתכוונים להמשיך ולפעול בערוצים השונים כדי לעצור את התהליך.
  • תרומתנו למאבק לשמירה על עתיד שדה התעופה של חיפה (תת"ל 80)
  1. קיימנו עשרות פגישות ציבוריות ודיסקרטיות עם מומחי תעופה ובכירים בתחום כדי להבין מדוע נגנזה תכנית שדה התעופה (תת"ל 6), האם ישנם תנאים מספקים להקמת שדה תעופה בינוני בחיפה, ומדוע דוחפים הכוחות הפוליטיים השונים לייבוש הדרגתי של שדה התעופה.
  2. הובלנו חברי כנסת מ"ועדת חנין" לסיורים בשדה התעופה במפרץ חיפה, והוכחנו כי חיסולו של השדה הוא חלק מתכנית הממשלה להרחיב את תשתיות הנמל והתעשיות הכבדות במפרץ.
  3. ניהלנו קמפיין התנגדויות נגד מסילת הרכבת שתיבנה בקצה מסלול התעופה ותחסל את הסיכויים להאריך את המסלול ב- 300 מטרים בלבד, שיפתחו את חיפה לכל אירופה – במסגרת "תכנית חיבורי נמל המפרץ"  חפ'/1833. לקריאה נוספת על היתרונות שבשדה תעופה ועל הניסיונות לייבשו.
  4. חיברנו דו"ח מעמיק על אפשרויות התעופה בחיפה, דגמי מטוסים, חברות תעופה והשפעת נושא זה על התיירות בצפון הארץ, בשיתוף עם מומחי תעופה.
  • מסילות הרכבת בחיפה – חישמולן (תת"ל 18) והכפלתן (תת"ל 65)
  1. אנו, בכירי קבוצת 'חיים בחיפה', ייסדנו בשנת 2011 את 'התנועה להחזרת העיר לחיפה' והובלנו אותה במאבקה המתוקשר נגד החישמול העילי של מסילות הרכבת בחיפה (תת"ל 18). בראש התנועה עמדה ד"ר עינת קליש רותם שהובילה את אחד מהמאבקים החברתיים הגדולים אי פעם בחיפה.
  2. לאחר כניסתנו לזירה הפוליטית, המשכנו במאבק למציאת פתרון למסילות הרכבת. נכחנו בישיבות הועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) וליווינו את הצגת הפתרון של רכבת ישראל לחיפה כבר מהישיבות הראשונות ("קונגרס").
  3. העברנו לות"ל את עמדתנו המקצועית לפתרון בעיית מסילות הרכבת בחיפה.

במישור המקומי:

  • גיבשנו חזון לעיר חיפה, כפי שמעולם לא היה לה.

הובלנו קמפיין ציבורי ענק נגד תכנית המתאר של חיפה, חפ'/2000, שהתגלתה כתכנית אפורה ונטולת חזון הדוחפת את חיפה להיות עיר תעשייתית מזוהמת, עם עתיד כלכלי מוטל בספק, עם תחבורה ציבורית מיושנת, בלי פתרונות לתחבורה פרטית, בלי התייחסות לאופי השכונות והרחובות, ובלי זיהוי של יתרונותיה ונכסיה של העיר ומרכזה. במסגרת פעילות זו, הוצאנו דו"ח מפורט של כ-200 עמודים, שנכתב על ידי 23 בעלי מקצוע המנתחים את תכנית המתאר המוצעת, ומציעים חזון עדכני לעיר בת-קיימא, עיר תיירות, עיר מתחדשת. חלק משמעותי מהתיקונים שדרשנו להכניס בתכנית – התקבלו.

  • הצגנו דרך להפוך את תמ"א 38 מקללה – לברכה.

את תמ"א 38 לא יכולות הרשויות המקומיות לבטל. יחד עם זאת, יש להן חופש גדול מאוד ביישום התכנית הזו, והם אף נדרשים להטמיע אותה בהתאמה לצרכים המקומיים. לאחר שנים שבהן הובילה הועדה המקומית פרויקטים ברחבי חיפה, בגסות ובחוסר רגישות, ולאחר אינספור התנגדויות בוועדת התכנון, הגשנו לעיריית חיפה ולוועדה המקומית מסמך מדיניות מקצועי ומקיף שהופך את תמ"א 38 מקללה לברכה, מוכיח שהיא לא חייבת להיות הרסנית לעיר אלא דווקא אמצעי נפלא לחדש את השכונות הוותיקות והמתפוררות. במסמך זה הצגנו חשיבה יצירתית ופורצת דרך, הרואה את עתיד העיר והשכונות באופן מערכתי, ומעבירה חזרה את האחריות לעתיד העיר לכתפי עיריית חיפה.

  • העלנו לסדר היום את מצב התשתיות בשכונות, הגנים הציבוריים, גני הילדים, בתי הספר.

העלנו עשרות הצעות לסדר, ביניהן דו"חות מפורטים על רחובות ושכונות רבות בחיפה – כגון רחוב שימקין ורמת בגין, הכרמל הוותיק ושדרות הצבי, רוממה החדשה, נווה דוד, נווה פז, נווה שאנן ורחוב יעקב חזן ועוד.

  • טיפלנו במפגעים מסכנים חיים ודורשים טיפול אד-הוק.

קידמנו הוספה של מעברי חציה, לחצנו להקים גדרות בטיחות ביציאה מגני שעשועים, דאגנו להוסיף פנסי תאורה, להסדיר ולנקות אזורים מטונפים, להחליף פחי אשפה ולדאוג לפתרונות תברואה. פעלנו מול תושבים רבים שחוו מצוקות שונות ומול עסקים קטנים וחנויות שחוו קשיים גדולים מצד העירייה.

  • העלינו הצעות יצירתיות שיקדמו את העסקים בקטנים בחיפה, וגם יכניסו לקופת העירייה.

ההצעות כללו, בין היתר, שימוש בלוחות המודעות של תחנות האוטובוסים, והקמת קיוסקים במקומות ציבוריים חשובים בחיפה.

הפעילות שלנו רבה וענפה. עקבו אחר דף הפייסבוק שלנו וקבלו הצצה למכלול תחומי העשייה שלנו.

תאריך עדכון אחרון: דצמבר 2016.

עינת קליש רותם לראשות העיר